במקום טיפות להרחבת אישונים, לחייך למצלמה בטלפון

בינה מלאכותית ולמידת מכונה יוצרות מגוון כלים לזיהוי דפוסים בנתונים רפואיים שיספקו כלים אבחנתיים ופרוגנוסטיים. ברפואת עיניים בילדים, תחילת השימוש בבינה מלאכותית היה לאבחון מחלות רשתית של פגים. בימים אלוה נבחנים כלים רבים שייעודם לעזור באבחון וטיפול במחלות רבות, בהן עין עצלה, פזילה וקטרקט.

בדיקות סקר לראייה ולפזילה של ילדים

עין עצלה היא מהסיבות הנפוצות לראייה ירודה בילדים. הראייה הירודה היא בשל התפתחות לקויה של הקשרים בין העין למוח בשנים הראשונות לחיים על רקע צורך במשקפיים, פזילה או חסימה של ציר הראייה שלא טופלו. לכן מומלץ על בדיקות סקר תקופתיות בתינוקות וילדים צעירים. בדיקת תינוקות וילדים צעירים מצריכה מיומנות ייחודית וזמינותה לציבור הרחב לקויה, דבר שמוביל לתת אבחון ושכיחות גבוהה של עין עצלה באוכלוסייה.

על כן מפותחים כלים מבוססי בינה מלאכותית לאבחון עין עצלה. המכשירים הראשונים שפותחו הסתמכו על מצלמות שניתחו את רפלקס האור המשתקף מהעיניים בתמונה כדי לאבחן צורך במשקפיים ופזילה. כיום, דור מכשירים חדש משתמש במעקב אחר תנועות עיניים לכמת את חדות הראייה ולהעריך תנועות עיניים והמצאות פזילה. החזון הוא שהבדיקה תתבצע בשניות באמצעות טלפון חכם או טאבלט, ותחליף ביקור אצל הרופא ואפילו הרחבת אישונים, שהיא מגבלה שכיחה בבדיקות ילדים. רק ילדים שיכשלו בבדיקת הסינון האוטומטית יופנו לרופא עיניים לילדים.

טיפול בקוצר ראייה

קוצר ראייה גבוה (טשטוש ראייה למרחק) מעלה סיכון למגוון מחלות עיניים כגון הפרדות רשתית וגלאוקומה. בשל עליה דרמטית בשכיחות המצב בעשורים האחרונים, פותחו טיפולים במטרה להאט את התקדמות קוצר הראייה בילדות. הטיפולים הנפוצים כוללים טיפות הניתנות על בסיס יומי וטיפולים אופטיים עם עדשות משקפיים או עדשות מגע מיוחדות.

טיפולים אלה העלו דילמות לגבי הטיפול המתאים ביותר לכל ילד, הגיל המומלץ לטיפול, משך הטיפול, והצפי לתגובת הילד לטיפול. בימים אלו מפתחים מודלים מבוססי למידת מכונה של מקרים קודמים, היסטוריה משפחתית ואישית וניתוח צילומי קרקעית העין על מנת לענות על השאלות. המודלים הניבו תוצאות מבטיחות וצפויים לטייב את הטיפול בקוצר ראייה.

ירוד (קטרקט) בילדים

עכירות של העדשה התוך עינית (ירוד או קטרקט) נדירה בילדים, אך מהסיבות העיקריות לראייה ירודה בילדים. עכירות משמעותית חוסמת את חדירת האור לעין, פוגעת בהתפתחות הראייה ויוצרת עין עצלה. על כן נדרש ניתוח להסרת הירוד בגיל צעיר.

זהו אתגר טיפולי ממספר סיבות. ראשית, התקופה הקריטית להתפתחות הראייה היא החודשים הראשונים לחיים, ולכן קריטי לאבחן ולטפל במקרים המולדים סמוך ללידה.אולם בדיקה בגיל זה היא קשה והאבחון עלול להתפספס. שנית, יש להכריע אם העכירות משמעותית דיו ומצריכה ניתוח. שלישית, לאחר הסרת העדשה הטבעית בניתוח מושתלת עדשה מלאכותית במקומה. לעדשה זו יש כוח אופטי מסוים ויש להחליט מהי העדשה הנכונה לצרכי הילד כעת ובעתיד כשיגדל. ולבסוף, לאחר הניתוח נדרש מעקב אחר סיבוכים אפשריים כגון עליית לחץ תוך עיני וחסימה חוזרת של ציר הראייה. המעקב לעיתים מצריך בדיקות חוזרות בהרדמה כללית.

כלים מבוססי בינה מלאכותית שבפיתוח ידעו לסמן תינוקות בסיכון יתר לקטרקט, לאמוד על פי תמונה את השפעתו על הראייה ואת הצורך בניתוח, להמליץ על העדשה המלאכותית להשתלה ולחשב את הסיכון לסיבוכים.

מחלת רשתית של פגות

לידה מוקדמת עלולה לפגוע בהתפתחות כלי הדם ברשתית ולהוביל לפגיעה ברשתית ואף לעיוורון. רק פגים בודדים סובלים מהמחלה ונזקקים לטיפול, אך כדי לאתרם נבדקים פגים רבים מאוד. הבדיקות מבוצעות על ידי רופאי עיניים לילדים שרכשו את המיומנות המתאימה, מה שמגביל את הזמינות, במיוחד בארצות מתפתחות. לכן, בתי חולים רבים מתקשים לתת מענה לבדיקות אלה.

כיום מפתחים אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית שלומדים לאתר פגים שבסיכון מוגבר למחלה על מנת לצמצם את מספר הפגים שנבדקים. בנוסף, מפתחים תוכנות לעיבוד תמונת רשתית של פגים שיאבחנו לבד את המחלה. כך יתאפשר כיסוי מרכזים רפואיים רבים יותר.

לסיכום, תחום הבינה המלאכותית נמצא בצעדיו הראשונים ברפואת עיניים בילדים, אך נראה כי בעתיד יסייע רבות לאיכות הטיפול שינתן לציבור הרחב. שימוש נכון בכלים אלה יאפשר אבחון וטיפול יעילים במחלות עיניים שעלולות לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בראייה בגילים הצעירים.

ד"ר אמיר שטרנפלד ופרופ' גדי דותן, מומחים ברפואת עיניים, בתי החולים בילינסון, השרון ושניידר

*הכתבה פורסמה במקור בבריאות הארץ Labels | המדריך לראייה טובה מרץ 2024, ב-26 במרץ 2024.