השתלת קרנית היא המוצא האחרון במקרים שבהם הראיה לקויה בגלל עכירות בקרנית, או בגלל שצורתה לא מאפשרת ראיה טובה (כמו במחלת הקרטוקונוס, שבה הקרנית היא בצורת חרוט במקום בצורת כיפה).
בעיות הראיה שמצריכות השתלת קרנית
הראיה יכולה להיפגע מסיבות שונות והשתלת קרנית מתאימה במקרים שבהם המקור לפגיעה בראיה הוא הקרנית.
לעיתים הפגיעה היא בקרנית כולה, אך במקרים רבים הפגיעה היא רק בשכבה מסוימת של הקרנית. במקרים אלה, מוחלפת במהלך ההשתלה רק השכבה הפגועה.
פגיעה בשכבת האנדותל
שכבת האנדותל היא השכבה הפנימית ביותר של הקרנית, ותפקידה הוא לספוג את המים מהקרנית באופן שוטף. שכבה זו עדינה מאד, ויכולה להיפגע בעקבות ניתוח קטרקט או בעקבות ניתוח תוך עיני אחר. כאשר נפגעת שכבה זו נגרמת בצקת קרנית שאינה מאפשרת ראייה תקינה. במקרים כאלו מבוצעת השתלה בעובי חלקי (מסוגDSAEK אוDMEK ) שבה מוחלפת רק שכבת האנדותל.
פגיעה בשכבת הסטרומה של הקרנית
רוב עוביה של הקרנית מורכב משכבת סיבי קולגן הקרויה סטרומה. עכירויות בסטרומה יכולות להיות תוצאה של זיהומים או חבלות, ויכולות לפגוע בראייה. במקרים כאלו, וכאשר לא ניתן לתקן את הראייה באמצעים אחרים (כמו משקפיים או עדשות מגע), ניתן לבצע ניתוח בשם DALK שבו מוחלפת שכבת הסטרומה תוך שמירה על שכבת האנדותל, או ניתוח החלפת כל עוביה של הקרנית (Penetrating Keratoplasty).
קרטוקונוס
זוהי מחלה פרוגרסיבית של שכבת הסטרומה, הגורמת לעיוות של צורת הקרנית. כתוצאה ממנה מקבלת הקרנית צורה חרוטית שאינה מאפשר ראייה. גם במחלה זו, כאשר לא ניתן להשיג ראייה טובה באמצעות עדשות מגע, ניתן לבצע ניתוח DALK או PKP.
הערכה לפני השתלת קרנית
למרפאות הקרנית בבי"ח בילינסון והשרון מופנים בדרך כלל החולים מרופאי העיניים בקהילה. כל מטופל שמגיע עובר בדיקת עיניים מלאה, כולל בדיקה בהרחבת אישונים. למטופלים רבים בעיות עיניים נוספות מעבר לבעיית הקרנית כגון בעיות ברשתית, גלאוקומה, בעיות במנח העפעפיים, בדרכי הדמעות, או בעיות אחרות. כמו כן, מבוצעות בדיקות עזר נוספות, למשל, במטופלים בהם לא ניתן לראות באופן ישיר את החלק האחורי של העין בשל העכירות בקרנית, ניתן לבצע בדיקת אולטרסאונד של העין.
בדיקה מלאה מאפשרת לרופא להעריך כמה תשתפר הראייה לאחר ההשתלה, ואיזה סוג השתלה יכול להתאים למטופל. רוב השתלות הקרנית מתבצעות בהרדמה מקומית. אולם, חלק מסוגי ההשתלות דורשים הרדמה כללית. במקרים מסוימים יש לשלב את ניתוח השתלת הקרנית בניתוח הסרת ירוד (קטרקט) או בניתוחים אחרים. במקרים אחרים יש לבצע ניתוחים טרם ההשתלה, למשל, כאשר יש בעיות במנח העפעפיים, או ריסים שמשפשפים את פני שטח העין. בחלק מהמקרים ישנן תרופות שהמטופל צריך לקבל לפני ההשתלה (מטופל עם הרפס בעין למשל, יקבל טיפול מונע על מנת שההרפס לא יתפרץ לאחר הניתוח).
תהליך ההשתלה
רוב השתלות הקרנית מתבצעות בהרדמה מקומית ואורכות כשעה. בניתוח השתלה בעובי מלא מוסרת רקמת הקרנית של המטופל ומוחלפת ברקמת התורם. השתל נתפר באמצעות כ-16 תפרים עדינים מאוד שניתן להסירם לאחר כשנה ממועד הניתוח. בניתוחים חלקיים של השכבה האחורית של הקרנית התפרים מוסרים 3 שבועות לאחר הניתוח. ברוב המקרים המטופל יכול לחזור הביתה עוד באותו היום ומגיע לביקורת למחרת היום, שבוע לאחר הניתוח, חודש לאחר הניתוח ובהמשך כל מספר חודשים.
מהיכן מגיעים שתלי הקרנית?
שתלי הקרנית המשמשים לצורך ההשתלות מגיעים מנפטרים שנפטרו בביה"ח או מחוצה לו. קציר הקרנית מתבצע לאחר קבלת הסכמה מהמשפחה. בשונה משתלי לב, כליה, ריאות וכו', ניתן לקצור קרנית מאדם שנפטר אפילו מס' שעות לאחר הפטירה, ולא נדרש קיום מחזור דם פעיל (מוות מוחי).
בהשתלת קרנית, אין צורך בהתאמת רקמות בין התורם למטופל. כיוון שבקרנית אין כלי דם, נוכחות מערכת החיסון בה דלה ביחס לאיברים אחרים ולכן, תגובת מערכת החיסון לשתל הזר חלשה (לעומת המצב בהשתלות של איברים אחרים כמו לב או כליה).
תהליך קציר הקרניות מבוצע על ידי רופא או טכנאי ממח' עיניים, ליד מיטת הנפטר. התהליך אורך כרבע שעה.
כמעט כל נפטר יכול לתרום קרנית. היוצאים מן הכלל הם נפטרים שמתו מזיהום סיסטמי, או שהיתה להם מחלה בקרנית עצמה, או חולים עם מחלות מדבקות קשות כמו דלקת כבד נגיפית או HIV.
מאת: ד"ר יואב נחום מומחה למחלות קרנית, מנתח ומנהל מרפאות עיניים בבי"ח בילינסון.