גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
תפריט לתרומה

Uveitis מחלת אובאיטיס

HUMIRA for Non-Infectious Non-Anterior Uveitis. אובאיטיס היא אוסף של מחלות עיניים עם סימפטומים דלקתיים, ליקויי ראיה וכאבים. המחלה קשורה לדלקת של הענביה (uveal) בעין שכולל את הקשתית (iris), (ciliary body)  ואת הדמית 1(choroid) .

לפי קבוצת העבודה SUN (Standardization of Uveitis Nomenclature) אובאיטיס מסווגת לפי המיקום האנטומי הראשוני של הדלקת 2:

  • אובאיטיס קידמית (anterior uveitis)
  • אובאיטיס אמצעית (intermediate uveitis)
  • אובאיטיס אחורית (posterior uveitis)
  • ואובאיטיס כוללת (panuveitis)

אובאיטיס קדמית:

במקרים אלו התהליך הדלקתי מערב את הקשתית ו/או את הגוף הצילארי, והוא יתבטא בעיקר בקיום תאי דלקת בנוזל הלשכה הקדמית. הסימפטומים של אובאיטיס קדמית כוללים אודם, כאב בעין, אי סבילות לאור (פוטופוביה), ולעתים ירידה בראייה. אובאיטיס קדמית היא השכיחה ביותר מבין סוגי האובאיטיס, ומהווה כ-60%–75% ממקרי האובאיטיס בכללותם. היא שכיחה במבוגרים צעירים (בני 20–50), אך גם בילדים. הגורם השכיח ביותר הוא אידיופתי, וקבוצה גדולה נוספת היא אובאיטיס הקשורה ב-HLA-B27 (עם או בלי ספונדילוארתרופתיה). נוסף על כך, תיתכן מחלת מעי דלקתית (קרוהן, אולצרטיב קוליטיס), בכצ'ט, סרקואידוזיס או סיפיליס. הגורם הזיהומי השכיח ביותר הוא נגיף ההרפס.

אובאיטיס אמצעית:

זוהי דלקת של הרשתית ההיקפית, המתבטאת בעיקר בקיום תאי דלקת ועכירות בזגוגית. אובאיטיס אמצעית מהווה כ-10%–20% ממקרי האובאיטיס. בדרך כלל אין אודם וכאבים במקרים אלו, והסימפטומים הם בעיקר Floaters ("נקודות/צורות צפות" בשדה הראייה), הנובעים מהימצאות תאי דלקת וחלבון בזגוגית, וירידה בראייה. ירידה בחדות הראייה תיתכן בשל בצקת באזור מרכז הראייה (המקולה), הנובעת מעלייה בחדירות כלי הדם הרטינליים או בשל היווצרות קרום על פני מרכז הראייה. הגורמים השכיחים לאובאיטיס אמצעית הם אידיופתיים, סרקואידוזיס ומחלת Lyme באזורים האנדמיים.

אובאיטיס אחורית:

דלקת של הכורואיד (דמית) ו/או הרשתית היא הסוג הכי פחות שכיח מבין קבוצות האובאיטיס, ומהווה 5%–15% מהמקרים בסדרות שונות. הסימפטומים הם בעיקר Floaters וירידה בראייה. המחוללים הזיהומיים הגורמים לתהליך דלקתי בכורואיד או ברשתית יכולים להיות חיידקיים (שחפת, סיפיליס, בורליה, ברטונלה), וירליים (הרפס סימפלקס, הרפס זוסטר, CMV, HIV), פטרייתיים (קנדידה, אספרגילוס, קריפטוקוקוס) או פרזיטריים (טוקסופלסמה, טוקסוקרה), ומחלות אוטואימוניות סיסטמיות כגון בכצ'ט, סרקואידוזיס ולופוס.

מיקום הדלקת קובע את הערכת סיכויי ההחלמה ואת הטיפול המומלץ. לדוגמא יש סכנה גדולה של איבוד הראיה בחולים עם אובאיטיס אחורית וכללית 3,4.

סיווג נוסף של אובאיטיס נעשה לפי הסיבה לתהליך הדלקתי (etiology) – זיהומי או לא זיהומי 1.

אובאיטיס שלא מסיבה זיהומית יכולה להתבטא בעין בלבד או להיות חלק ממחלה מערכתית (סיסטמית):

  • מחלה המתבטאת בעין בלבד ( (Birdshot choroidopathy
  • מחלות מערכתיות (סיסטמיות) כלליות כמו סרקואידוזיס ( (sarcoidosis, בכצ'ט (Behçet's disease) , דלקת חוליות מקשחת (ankylosing spondylitis) , דלקת חוליות של ילדות( juvenile idiopathic arthritis) , דלקת חוליות פסוריאטית (psoriatic arthritis) ועוד.

סוגים שונים של אובאיטיס מאופיינים בתחלואות נילוות שונות. אובאיטיס אחורית וכללית קשורות בעיקר למחלת בכצ'ט 5, אובאיטיס קידמית נפוצה בעיקר בסקרואידוזיס, דלקת חוליות מקשחת, דלקת מפרקים של הילדות ודלקת מפרקית פסוריאטית.

השכיחות המדויקת של המחלה איננה ידועה, אך עבודות שונות מצביעות על כך מספר המקרים החדשים Incidence)) של אובאיטיס זיהומית ולא זיהומית מוערכת ב 17 עד 52 מיקרים לכל 100,000 אנשים. השכיחות הכללית (prevalence) היא 38 עד 714 מיקרים ל-100,000 אנשים 6. באירופה 26% מכלל מיקרי האובאיטיס הם אובאיטיס אמצעית, אחורית או כוללת 6,7. לפי נתונים שהתפרסמו בארה"ב 91% מחולי האובאיטיס אובחנו עם אובאיטיס לא זיהומית. אובאיטיס זיהומית נפוצה יותר בארצות מתפתחות 7.

השכיחות של המחלה גבוהה בקרב אנשים בקבוצת הגיל שבין 20 ל- 50 8,עובדה שמוסיפה לנטל המחלה הסוציואקונומי של המחלה. כ- 10-20% ממקרי העיוורון בארה"ב ובארצות המערביות נגרמות ע"י אובאיטיס לא זיהומית וסיבוכים הקשורים במחלה 3,7,9. הסיכון הגבוה ביותר לעיוורון קיים אצל חולי אובאיטיס אחורית וכוללת 3. יש חשיבות רבה לטיפול נכון בחולים עם אובאיטיס, בעיקר חולי אובאיטיס אחורית וכוללת. הנכות הקשורה בלקות ראיה הנגרמת מאובאיטיס משפיעה על המצב הנפשי והפיזי של החולים, יכולתם לעבוד ועל כלל איכות החיים שלהם 10,11. נכון להיום, אין נתונים אפידמיולוגים על שכיחות, היארעות או חלוקה בין הסוגים השונים בישראל.

 

טיפולים מקובלים:

הטיפול המקובל לאובאיטיס לא זיהומית הוא סטרואידים (טיפול מקומי בטיפות, טיפול בהזרקה תוך עינית וטיפול מערכתי בכדורים). סוג האובאיטיס וחומרתו מכתיבים את צורת המתן של הסטרואידים ואת הצורך בטיפול בתרופות המדכאות את המערכת החיסונית (אימונוסופרסנטים) כדי להשתלט על הדלקת 12. טיפול מקומי בטיפות סטרואידים עשוי להספיק לטיפול במקרים קלים של אובאיטיס קידמית בעוד שלטיפול באובאיטיס אמצעית, אחורית וכוללת נדרש טיפול סיסטמי או הזרקות תוך עיניות.

טיפול מערכתי בכדורים של סטרואידים עשוי להיות יעיל אך יכול לגרום לתופעות לוואי מערכתיות ועיניות בשימוש ארוך טווח ובמינונים גבוהים. תופעות אלה כוללות התפתחות קטרקט, דלדול עצם (osteoporosis), עליה במשקל ודיכאון 12,13,14.

תרופות מדכאות מערכת חיסונית (אימונוספרסנטיות) משמשות גם כן לטיפול באובאיטיס לא זיהומית אך רובן אינן רשומות לטיפול במחלה זו. התרופות הנמצאות בשימוש הנרחב ביותר הן ציקלוספורין (cyclosporine), סלספט (Cellcept - mycophenolate mofetil), אזאטיופרין (azathioprine ), מטוטרקסט (methotrexate) וטכרולימוס (tacrolimus)  12,13,14. יש צורך בטיפול אפקטיבי "חוסך סטרואידים" כדי למנוע את תופעות הלוואי הנובעות משימוש ארוך במינונים גבוהים של סטרואידים.

 

References:

1.Gery I, Chan CC. Mechanisms of uveitis. In: Yanoff M and Duker JS, editors. Ophthalmology, 3rd ed. Elsevier Health Sciences; 2009. p. 777-82.

2. Jabs DA, Nussenblatt RB, Rosenbaum JT, et al. Standardization of uveitis nomenclature for reporting clinical data. Results of the First International Workshop. Am J Ophthalmol. 2005;140(3):509-16.

3. Rothova A, Suttorp-van Schulten MS, Frits Treffers W, et al. Causes and frequency of blindness in patients with intraocular inflammatory disease. Br J Ophthalmol. 1996;80(4):332

4. Callanan DG, Jaffe GJ, Martin DF, et al. Treatment of posterior uveitis with a fluocinolone acetonide implant: three-year clinical trial results. Arch phthalmol. 2008;126(9):1191-201.

5. Torres RM, Yéñez B, Herreras JM, et al. Ocular Behçet disease. Retrospective study. Arch Soc Esp Oftalmol. 2004;79(12):599-603.

6. Wakefield D, Chang JH. Epidemiology of uveitis. Int Ophthalmol Clin. 1-13;(2)45; 2005

7. Miserocchi E, Fogliato G, Modorati G, et al. Review on the worldwide epidemiology of uveitis. Eur J Ophthalmol. 2013;23(5):705-17.

8. Durrani OM, Meads CA, Murray PI. Uveitis: a potentially blinding disease. 2004;218(4):223-36.

9 Nguyen QD, Hatef E, Kayen B, et al. A cross-sectional study of the current treatment patterns in noninfectious uveitis among specialists in the United States. 2011;118(1):184-90.

10. Chu DS, Johnson SJ, Mallya UG, et al. Healthcare costs and utilization for privately insured patients treated for non-infectious uveitis in the USA J. Ophthalmic Inflamm Infect. 2013;3(1):64.

11. Qian Y, Glaser T, Esterberg E, et al. Depression and visual functioning in patients with ocular inflammatory disease. Am J Ophthalmol. 2012;153(2):370-8.e2.

12. Jabs DA, Rosenbaum JT, Foster CS, et al. Guidelines for the use of immunosuppressive drugs in patients with ocular inflammatory disorders: recommendations of an expert panel. Am J Ophthalmol. 2000;130(4):492-513.

13. Cervantes-Castaneda RA, Jawed N, Foster CS. Immunosuppressive therapy for noninfectious uveitis. Retinal Physician. 2007:30-7.

14. Becker MD, Smith JR, Max R, et al. Management of sight-threatening uveitis: new therapeutic options. Drugs. 2005;65(4):497-519.

שם
_price
_Quanity
מחק
_Confirm_and_pay