מידע על המחלה

לפי קבוצת העבודה SUN (Standardization of Uveitis Nomenclature), אובאיטיס מסווגת לפי המיקום האנטומי הראשוני של הדלקת²:

• אובאיטיס קידמית 
• אובאיטיס אמצעית 
• אובאיטיס אחורית 
• אובאיטיס כוללת 

אובאיטיס קדמית:

במקרים אלו, התהליך הדלקתי מערב את הקשתית ו/או את הגוף הצילארי והוא יתבטא בעיקר בקיום תאי דלקת בנוזל הלשכה הקדמית. הסימפטומים של אובאיטיס קדמית כוללים: אודם, כאב בעין, אי סבילות לאור (פוטופוביה) ולעתים ירידה בראייה.

אובאיטיס קדמית היא השכיחה ביותר מבין סוגי האובאיטיס ומהווה כ-60%–75% ממקרי האובאיטיס בכללותם. היא שכיחה במבוגרים צעירים (בני 20–50), אך גם בילדים. הגורם השכיח ביותר הוא אידיופתי וקבוצה גדולה נוספת היא אובאיטיס הקשורה ב-HLA-B27 (עם או בלי ספונדילוארתרופתיה). נוסף על כך, תיתכן מחלת מעי דלקתית (קרוהן, אולצרטיב קוליטיס), בכצ'ט, סרקואידוזיס או סיפיליס. הגורם הזיהומי השכיח ביותר הוא נגיף ההרפס.

אובאיטיס אמצעית:

זוהי דלקת של הרשתית ההיקפית, המתבטאת בעיקר בקיום תאי דלקת ועכירות בזגוגית. אובאיטיס אמצעית מהווה כ-10%–20% ממקרי האובאיטיס. בדרך כלל אין אודם וכאבים במקרים אלו, והסימפטומים הם בעיקר Floaters ("נקודות/צורות צפות" בשדה הראייה), הנובעים מהימצאות תאי דלקת וחלבון בזגוגית, וירידה בראייה.

ירידה בחדות הראייה תיתכן בשל בצקת באזור מרכז הראייה (המקולה), הנובעת מעלייה בחדירות כלי הדם הרטינליים או בשל היווצרות קרום על פני מרכז הראייה. הגורמים השכיחים לאובאיטיס אמצעית הם אידיופתיים, סרקואידוזיס ומחלת Lyme באזורים האנדמיים.

אובאיטיס אחורית:

דלקת של הכורואיד (דמית) ו/או הרשתית היא הסוג הכי פחות שכיח מבין קבוצות האובאיטיס ומהווה 5%–15% מהמקרים בסדרות שונות. הסימפטומים הם בעיקר Floaters וירידה בראייה. המחוללים הזיהומיים הגורמים לתהליך דלקתי בכורואיד או ברשתית יכולים להיות חיידקיים (שחפת, סיפיליס, בורליה, ברטונלה), וירליים (הרפס סימפלקס, הרפס זוסטר,), פטרייתיים (קנדידה, אספרגילוס, קריפטוקוקוס) או פרזיטריים (טוקסופלסמה, טוקסוקרה) ומחלות אוטואימוניות סיסטמיות כגון בכצ'ט, סרקואידוזיס ולופוס.

מיקום הדלקת קובע את הערכת סיכויי ההחלמה ואת הטיפול המומלץ. לדוגמא, יש סכנה גדולה של איבוד הראיה בחולים עם אובאיטיס אחורית וכללית^3,4.

סיווג נוסף של אובאיטיס נעשה לפי הסיבה לתהליך הדלקתי – זיהומי או לא זיהומי¹.

אובאיטיס שלא מסיבה זיהומית יכולה להתבטא בעין בלבד, או להיות חלק ממחלה מערכתית (סיסטמית):

• מחלה המתבטאת בעין בלבד;
• מחלות מערכתיות כלליות, כמו סרקואידוזיס, בכצ'ט, דלקת חוליות מקשחת, דלקת חוליות של ילדות, דלקת חוליות פסוריאטית ועוד.

סוגים שונים של אובאיטיס מאופיינים בתחלואות נילוות שונות. אובאיטיס אחורית וכללית קשורות בעיקר למחלת בכצ'ט⁵, אובאיטיס קידמית נפוצה בעיקר בסקרואידוזיס, דלקת חוליות מקשחת, דלקת מפרקים של הילדות ודלקת מפרקית פסוריאטית.

השכיחות המדויקת של המחלה איננה ידועה, אך מחקרים שונים מצביעים על מספר מקרים חדשים של אובאיטיס זיהומית ולא זיהומית, מוערכת ב-17 עד 52 מיקרים לכל 100,000 אנשים. השכיחות הכללית היא 38 עד 714 מיקרים ל-100,000 אנשים⁶. באירופה 26% מכלל מיקרי האובאיטיס הם אובאיטיס אמצעית, אחורית או כוללת^6,7. לפי נתונים שהתפרסמו בארה"ב, 91% מחולי האובאיטיס אובחנו עם אובאיטיס לא זיהומית. אובאיטיס זיהומית נפוצה יותר בארצות מתפתחות⁷.

השכיחות של המחלה גבוהה בקרב אנשים בקבוצת הגיל שבין 20 ל-50⁸,עובדה שמוסיפה לנטל הסוציואקונומי של המחלה. כ- 10-20% ממקרי העיוורון בארה"ב ובארצות המערביות נגרמות על ידי אובאיטיס לא זיהומית וסיבוכים הקשורים במחלה^3,7,9.

הסיכון הגבוה ביותר לעיוורון קיים אצל חולי אובאיטיס אחורית וכוללת³. יש חשיבות רבה לטיפול נכון בחולים עם אובאיטיס, בעיקר חולי אובאיטיס אחורית וכוללת. הנכות הקשורה בלקות ראיה הנגרמת מאובאיטיס, משפיעה על המצב הנפשי והפיזי של החולים, יכולתם לעבוד ועל כלל איכות החיים שלהם^10,11. נכון להיום, אין נתונים אפידמיולוגים על שכיחות, היארעות או חלוקה בין הסוגים השונים בישראל.

טיפולים מקובלים 

הטיפול המקובל לאובאיטיס לא זיהומית הוא סטרואידים (טיפול מקומי בטיפות, טיפול בהזרקה תוך עינית וטיפול מערכתי בכדורים). סוג האובאיטיס וחומרתו מכתיבים את צורת המתן של הסטרואידים ואת הצורך בטיפול בתרופות המדכאות את המערכת החיסונית (אימונוסופרסנטים) כדי להשתלט על הדלקת¹².

טיפול מקומי בטיפות סטרואידים עשוי להספיק לטיפול במקרים קלים של אובאיטיס קידמית בעוד שלטיפול באובאיטיס אמצעית, אחורית וכוללת, נדרש טיפול סיסטמי או הזרקות תוך עיניות.

טיפול מערכתי בכדורים של סטרואידים עשוי להיות יעיל אך יכול לגרום לתופעות לוואי מערכתיות ועיניות בשימוש ארוך טווח ובמינונים גבוהים. תופעות אלה כוללות התפתחות קטרקט, דלדול עצם, עליה במשקל ודיכאון.

תרופות מדכאות מערכת חיסונית (אימונוספרסנטיות) משמשות גם לטיפול באובאיטיס לא זיהומית, אך רובן אינן רשומות לטיפול במחלה זו. התרופות הנמצאות בשימוש הנרחב ביותר הן ציקלוספורין, סלספט, אזאטיופרין, מטוטרקסט  וטכרולימוס. יש צורך בטיפול אפקטיבי "חוסך סטרואידים" כדי למנוע את תופעות הלוואי הנובעות משימוש ארוך במינונים גבוהים של סטרואידים.

לקריאה נוספת: 

העין ומחלות אוטואימוניות (מחלות חיסון עצמי) - פרופ' זוהר חבוט-וילנר

דוקטור, מזה 4 ימים יש לי אודם וכאב בעין שמאל, מה זה יכול להיות? - פרופ' זוהר חבוט-וילנר

כנס עמותת לראות בנושא אובאיטיס

בתאריך ה-11.9.20, קיימה עמותת לראות כנס וירטואלי בנושא אוביאטיס, בהשתתפות רופאים מומחים.

בין הנושאים שדוברו בכנס: טיפולים מקובלים, אוביאטיס בילדים, סיוע רגשי במחלה ועוד.

הכנס בהשתתפות הרופאים: פרופ' זוהר חבוט וילנר, ד''ר שאול שר, ד''ר מרינה אנוק, פרופ' מיכל קרמר, פרופ' גיל אמריליו, ד''ר דפנה מיצד קורש ומיכל טל - עובדת סוציאלית.

הכנס הוקלט בשלמותו וזמין עבורכם לצפייה ללא עלות, בערוץ היוטיוב של עמותת לראות, לצפייה בתכני הכנס לחצו כאן.

רשימת רופאים מומלצים לטיפול באובאיטיס

קבוצות תמיכה

להצטרפות לקבוצת הווצאפ בנושא אובאיטיס

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק בנושא אובאיטיס 

להתייעצות בפורום אובאיטיס בניהול פרופ' זוהר חבוט וילנר