גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
לתרומה
צרו קשר EN عربي

העין כראי לגוף

ד"ר יעל שרון בשיתוף עמותת לראות

אבחון מחלות אוטואימוניות דרך העיניים עם שימוש בבינה מלאכותית

מערכת החיסון היא אחת המערכות המורכבות והחשובות ביותר בגופנו. היא המגינה עלינו מפני חיידקים, וירוסים וטפילים וכן מהתפתחות סרטנים שונים. אך ישנם מקרים בהם מערכת החיסון פועלת כנגדנו ותוקפת איברים ורקמות בגופנו. מדוע מערכת החיסון משנה לפתע את ייעודה? עדיין רב הנסתר על הגלוי. ישנן מעל 100 מחלות אוטואימוניות, כאשר הנפוצות הן זאבת, דלקת פרקים שגרונית, מחלת קרוהן, בכצ'ט ועוד. מחלות אלה יכולות לערב איברים שונים בגוף, בינהם גם את העיניים. מחלות אוטואימוניות של העין נכללות בקבוצה הנקראת אובאיטיס. הסיבות השונות לאובאיטיס משתנות בין מדינות מבחינת שכיחותן. לדוגמה, יש מדינות בהן שחפת היא גורם זיהומי מוביל בעוד שבמקומות אחרים היא נדירה, וכן מדינות בהן מחלת בכצ'ט נפוצה מאוד בעוד שבמדינות אחרות היא כמעט ולא קיימת. נוספים לכך מרכיבים אחרים החשובים לאבחנה כמו תלונות גופניות, גיל, מוצא, רקע משפחתי של מחלות אוטואימוניות, שימוש בתרופות ועוד. הצורך להתחשב במכלול המרכיבים הרלוונטיים הופך את תהליך האבחנה למורכב יותר ולכן אובאיטיס נמצאת בתת אבחון. לרוב מטופלים עם אובאיטיס מגיעים למומחה אובאיטיס לאחר חודשים ארוכים של סימפטומים עיניים וגופניים לא ברורים, וללא תגובה לטיפולים שונים. בנוסף, במקרים רבים, מומחה האובאיטיס הוא הראשון לאבחן את המחלה המערכתית של המטופל בעקבות הדלקת העינית.

 

המטרה של פיתוח מודלים מתמטיים בתחום הרפואה הינה להשתמש בהם כדי לבצע משימות שלרוב דורשות אינטליגנציה אנושית כמו זיהוי מצב רפואי, שילוב של סימפטומים וסימנים, הגעה לאבחנה, קבלת החלטות ועוד. אחת מהדרכים לעשות זאת היא על ידי למידת מכונה, שבה מאפשרים לאלגוריתמים אשר מסודרים בשכבות עיבוד מרובות "ללמוד" מידע קליני על מנת לספק תוצאה ספציפית. מערכות של בינה מלאכותית יכולות לשפר את הביצוע האבחנתי בגלל היכולת שלהן לעשות אנליזה, השוואה וסיכום של מידע קליני רב.

 

מה אומר הצ'אט?

במהלך השנים האחרונות, עם התקדמות תחום הבינה המלאכותית, ישנם נסיונות לפתח מודלים שיכולים לסייע באבחנה ובטיפול של מחלות שונות כולל אובאיטיס. לאחרונה פותח אב טיפוס של ChatGPT שיכול לתקשר עם המשתמש ומאפשר לענות על שאלות, לאבחן טעויות ולהגיע למסקנות. במסגרת המחקר, עבור כל מקרה נשאלו 3 שאלות: 1. מה היא האבחנה הסבירה ביותר? 2. מהן שתי המחלות העיקריות באבחנה המבדלת? 3. מה השלב הבא מבחינת ניהול וטיפול? נאספו תשובות מ-5 מומחי אובאיטיס. בעוד שרופאי העיניים הגיעו לאבחנה נכונה ב-60%-92%, שיעור ההצלחה של המודל היה 60%. המסקנה הייתה שישנן תוצאות חיוביות ביכולת של ChatGPT לענות על שאלות מורכבות, אך עדיין מוקדם מלשלב אותו בעבודה הקלינית של הרופא.

 

דוגמה נוספת היא מערכות הנקראות Diagnostic decision support systems העוסקות באוטומציה של תהליך האבחנה של מחלה תוך שימוש במידע קיים. למערכות אלה יכולת לכלול מספר גדול של מחלות שונות והמאפיינים הקליניים, המעבדתיים וההדמייתים של המחלות ולסכם אותם עד לייצור אבחנה מבדלת מצומצמת. מחקר שפורסם הראה שימוש במערכת ממוחשבת שתוכננה לעזור באבחנה במקרים של אובאיטיס. האלגוריתם הצליח לזהות את האבחנה הנכונה ב-80% מהמקרים. בוצעו גם מחקרים על מחלות ספיציפיות כמו מחלת בכצ'ט עם ניסיון לפתח אלגוריתם לאבחנה של אובאיטיס הקשורה למחלת הבכצ'ט, תוך שימוש במאפיינים קליניים עיניים ומערכתיים הקשורים למחלה.

 

ישנם עדיין מספר מכשולים באוטומציה של תהליך האבחנה כמו נדירות המחלות השונות, מה שמקשה על ביצועי האלגוריתמים, המורכבות של המחלות, מציאת הקשר למחלות אוטואימוניות סיסטמיות וריבוי בדיקות עזר שמתלוות לתהליך האבחנה כמו בדיקות דם ובדיקות הדמיה עיניות וגופניות.

 

לסיכום, אנו מתקדמים בצעדים גדולים לקראת בניית מערכות ממוחשבות טובות יותר, מדויקות יותר ומהימנות יותר שיובילו לשינוי משמעותי בתהליכי האיתור, האבחנה, הטיפול והמעקב אחר מטופלים. בתחום האובאיטיס, הרופא משתמש במידע קליני בשילוב עם בדיקות עזר כמו בדיקות דם ובדיקות הדמיה ולכן ה"עושר" של המידע שניתן לאסוף ולעבד מכל מטופל הוא מקור יקר ערך לפיתוח מודלים של בינה מלאכותית.

 

ד"ר יעל שרון מומחית ברפואת עיניים, מערך העיניים, בילינסון והשרון


*הכתבה פורסמה במקור בבריאות הארץ Labels | המדריך לראייה טובה מרץ 2024, ב-26 במרץ 2024.

 

x

הזמנה ליום עיון בנושא בריאות העין

 
 

לפרטים נוספים והרשמה