ניוון הרשתית שקשור בגיל (החל מ 50) זו הסיבה השכיחה ביותר שעלולה לגרום לעיוורון בגיל המבוגר. קראו על המחלה ועל חשיבות אבחון בשלב מוקדם
גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
תפריט לתרומה

AMD – מחלות רשתית העין

ניוון הרשתית שקשור בגיל זו הסיבה השכיחה ביותר שעלולה לגרום לעיוורון בגיל המבוגר.

פרופ' ענת לבנשטיין, מנהלת מחלקת עיניים, המרכז הרפואי ת"א מסבירה כי למחלה שני שלבים, בשלב היבש לא חלה ירידה משמעותית בראייה אולם השלב הרטוב הוא שלב מתקדם של המחלה בה גדלים כלי דם לא תקינים ברשתית אשר פוגעים בראייה. היום יש טיפולים מצויינים לשלב זה והחשיבות היא לאבחן את המחלה בשלב המוקדם שלה. לכן חשוב לבצע בדיקת ראייה אחת לשנה החל מגיל 50.

פרופ ענת לוינשטיין על מחלת הamd:

 

 

 

הגיל עולה, הראייה יורדת

ניוון הרשתית היא מחלה הקשורה ישירות לגיל מבוגר, ועלולה להביא לעיוורון. איך מאבחנים ואיך מטפלים?

 

ניוון מקולרי גילי: רקע, שכיחות

ניוון מקולרי גילי (או בקיצור נמ"ג) היא מחלת עיניים הפוגעת באוכלוסייה המבוגרת. נמ"ג פוגעת בשכבת תאי הראייה של מרכז הרשתית (מקולה), שאחראים על הראייה המרכזית.  המחלה פוגעת ביכולת לקרוא, לנהוג, לזהות אנשים, וחולי נמ"ג שאינם מטופלים באופן מיטבי יאבדו את מאור עיניים באופן בלתי נמנע.

שכיחות המחלה עולה עם הגיל. מעל גיל 55 שיעור הסובלים מהמחלה הוא 1.2%. בקרב בני 65 שכיחות המחלה כ- 25%, ובבני 75 ומעלה שיעור הסובלים מגיע ל- 33% מהאוכלוסייה. ההערכה היא שבישראל חיים כיום 200,000 חולים מאובחנים, כאשר יש גם חולים שאינם מאובחנים מפני שהפגיעה בראייה אצל מיוחסת לסוכרת או למחלות כלי דם כלי דם פתולוגיים הגורמים לדליפת נוזלים, דימומים והצטלקות ברשתית חוסמים אט-אט את מרכז הראייה.

מנגנון המחלה:

במחלה צומחים כלי דם פתולוגיים הגורמים לדליפת נוזלים, דימומים והצטלקות מתחת לרשתית. חלבון בשם VEGF  (vascular endothelial growth factor) נמצא כגורם עיקרי המתווך ומעודד תהליך פתולוגי זה.

אבחון המחלה:

  • אבחון עצמי ניתן להיעשות בבית באמצעות "מבחן אמסלר": הקווים הישרים של המשבצות צריכים להיראות ישרים וללא קפיצות וריצודים הן בשתי העיניים והן בהסתכלות בכל עין בנפרד. אם אין הדבר כך, יכולה עובדה זו להוות חשד ראשוני לבעיית ניוון מרכז הראיה.

הדפסת "דף אמסלר" והסבר שימוש
אבחון בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה: הסתכלות על הרשתית באמצעות מנורת סדק או אמצעי עזר אחרים המאפשרים הסתכלות על קרקעית העין. הרופא מחפש משקעי דרוזן, כלי דם פתולוגיים, דימומים ובצקות.

  • צילום פלורוסצאין - הזרקת חומר פלואורסצנטי המאפשר לראות את כלי הדם ונוכחות דלף מאותם כלי דם פתולוגיים.
  • צילום אינדוציאנין ירוק (ICG) - הזרקת חומר פלורוסצנטי החודר לשכבות עמוקות יותר של הרשתית, יכול לדמות גם אזורים הנמצאים מתחת לדימום.
  • בשימוש כשיש דימום נרחב – OCT. צילום המראה את עובי הרשתית ובעזרתו ניתן להעריך את מידת הדימום. הבדיקה קלה ואינה דורשת הזרקה.

 

טיפולים:

מאז שנת 2006 נעשה שימוש בתרופות נוגדות אנגיוגנזה (יצירת כלי דם חדשים) לעין. תרופות אלו עוצרות את תהליך יצירת כלי הדם החדשים בשלב הרטוב של נמ"ג. לעיתים התרופות מצליחות גם להביא לנסיגה בכלי הדם שכבר נוצרו ואף להביא לשיפור בחדות הראייה אצל חולים. תרופות אלה הביאו לפריצת דרך בטיפול בניוון רשתית בצורה ה"רטובה" ובאחוז גבוה יש עצירת ההידרדרות בראייה ואפילו שיפור.

 

אווסטין: תרופה אונקולוגית שפועלת במנגנון של היקשרות לחלבון VEGF ומניעת שגשוג כלי הדם הזעירים. מנגנון זה מועיל במקרים רבים גם בצמצום שגשוג כלי הדם הפגועים שברשתית. לאווסטין אין התוויה לשימוש בבצקת מקולרית על רקע סוכרת אולם היא ניתנת למטופלים כקו ראשון, בזכות ניסיון קליני ובזכות מחירה הזול.

לוסנטיס: לוסנטיס מבוססת על אותה מולקולה של אווסטין, וניתנת בקו שני.

אייליה:  אייליה היא תרופה ביולוגית בעלת מנגנון ייחודי: היא לוכדת את חלבון VEGF משני צדדיו – כאשר התרופות האחרות נקשרות רק לצד אחד של החלבון. בזכות מנגנון זה יעילותה גבוהה בהרבה. אייליה חוסמת את החלבון המזיק בחוזק חיבור פי 500 מאווסטין ופי 140 מלוסנטיס, כך הראו המחקרים הקליניים שבעקבותיהם אושרה התרופה. חוזק חיבור זה מאפשר להפחית את מספר הזריקות הנדרש. אייליה ניתנת בקו שני.

בתמונה: ראייה מרכזית פגועה בחולי נמ"ג

 

AMD_20190509191434.800.png

 

  • הפרטים המופיעים באתר זה אינם מהווים מחליף לפגישה עם רופא/ת עיניים מומחה או יעוץ גנטי
שם
_price
_Quanity
מחק
_Confirm_and_pay