כיצד לטפל בדלקת לחמית אביבית

עם בוא האביב, הפריחה והלבלוב, צפויים שוב חלק מהילדים לחוות את נחת זרועה של אחת ממחלות האלרגיה הקשות - דלקת הלחמית האביבית. כתופעות אלרגיות אחרות, גם הדלקת האביבית מתלקחת בעיקר עקב מגע עם חומרים אלרגניים המרחפים באוויר ומופרשים מאבקני צמחים, חיות בית או קרדית אבק הבית. המחלה מתבטאת, לרוב, באודם בלובן העין, המלווה בגרד עז ובהפרשת דמעות ואף ריר צמיג מהעיניים. מופיעה גם נפיחות בעפעפיים וסביב לעיניים. יש חשיבות רבה להופעת הגרד: אם אין גרד – זו לא אלרגיה, ויש לחפש גורם אחר לעין האדומה...

"לעתים מלווים את התופעות בעיניים גם סימנים נוספים כמו נזלת, עיטוש וגרד בגרון. בהתקפים קשים הילד סובל מאוד. הוא נמנע מחשיפה לאור, מסתגר ועוצם את עיניו. לעתים הגרד הוא כה קשה, עד כי הילד, המשפשף את עיניו בחוזקה, גורם בקרנית העין לשריטות המחמירות את הכאב ואת תחושת אי הנוחות", מסביר ד"ר יאיר מורד, מומחה ברפואת עיניים – ילדים במרכז הרפואי אסף הרופא.

"בבדיקת העיניים", הוא מסביר, "המאפיין העיקרי של הדלקת האביבית הוא הופעת "פפילות", שהן בליטות בשרניות על גבי החלק הפנימי של העפעף. לעתים נראים גושים אלה גם על לובן העין, סביב לקרנית. בנוסף, ניתן לראות שריטות על גבי הקרנית, שלרוב הן מציקות מאוד.

דלקת הלחמית האביבית היא מחלה כרונית היכולה להופיע לעתים קרובות ולשבש את מהלך החיים התקין של הילד והמשפחה. ההורים הנואשים "נודדים" מרופא לרופא ומנסים טיפות שונות וטיפולים שונים, אך לא פעם מתאכזבים, בשל הישנות המחלה. כשהמחלה קשה, ההתקפים החוזרים גורמים לצלקות בקרנית העין שאף יכולות לאיים על הראייה".

לפני שנים רבות הייתה הדלקת האביבית גורם שכיח למדי לעיוורון. כיום, יש תרופות רבות היכולות להקל על מהלך המחלה, ונדמה כי דווקא עודף האפשרויות הוא הגורם לבלבול ולמעבר בלתי מסודר מתרופה לתרופה, באופן שלפעמים דווקא פוגע בהצלחת הטיפול. בשורות הבאות ננסה לעשות קצת "סדר בבלגאן" ולהבהיר את דרך הטיפול הרצויה בדלקת הלחמית האביבית.

בטיפול בכל מחלה אלרגית, הצעד ההגיוני הראשון הוא למצוא את הגורם לאלרגיה ולנסות להימנע ממנו. גם אצל ילד עם דלקת לחמית אביבית ניתן לעיתים למצוא את "הפושע". אפשר לנסות ולהימנע מחשיפה לחיות שהוכנסו לבית לאחרונה, להימנע מחשיפה לאבק ממצעים, שמיכות צמר או שטיחים, וכן לצמחים הידועים כאלרגניים כמו למשל עצי זית. בעזרת טסטים אלרגניים ניתן לאתר במדויק את האלרגן הגורם לדלקת.

הטיפול בדלקת

"הטיפול בדלקת אביבית נחלק לשניים: טיפול בהתקף חריף ומניעת חזרה של ההתקפים. יש חשיבות רבה למניעת חשיפה לגורם האלרגיה וכן לטיפול רצוף בתרופות המונעות את ההתקף החריף. בזמן התקף חריף יש להשתמש בתרופה הקלה ביותר האפשרית - כדי למנוע תופעות לוואי. במקרים קשים ועקשניים, ניתן כיום להציע טיפול בטיפות ציקלוספורין, תרופה יעילה מאוד וללא תופעות לוואי", מסביר ד"ר מורד.

כשהמחלה מתבטאת בגרד ואודם קלים בלבד, ניתן, בשלב ראשון, להשתמש בטיפות עיניים למניעת אודם וגירוי כמו ויזין או סטילה, הניתנות לרכישה ללא מרשם רופא. טיפול כזה הינו יעיל במקרים קלים אך יש לזכור שאסור לנקוט בו ברציפות לאורך זמן, כיוון שיכולות להתפתח תופעות לוואי לא נעימות. מומלץ גם לשמור את בקבוק הטיפות במקרר, משום שהדבר עוזר להקל על הסימפטומים וכן להיעזר בקומפרסים קרים. ואולם, במקרים חוזרים או קשים, יש לפנות לטיפול ממוקד יותר – אצל רופא העיניים.

השלב הבא בטיפול נועד לחסום את החומר המופרש בעין אשר גורם לגרד, לאודם ולנפיחות – ההיסטמין. כבר לפני שנים רבות סומן החומר הזה כ"עושה הצרות" העיקרי בכל מחלות האלרגיה כמו האסתמה, הגרד האלרגי ועוד. בנוסף ישנם גם חומרים הגורמים לתהליך דלקתי ואודם בעין שאת פעילותן יש לחסום. קיימות היום מספר תרופות העושות את שתי הפעולות גם יחד – חסימת ההיסטמין וחסימת חומרי הדלקת. בינהם ניתן למצוא את הפטנול והזדיטן . לעיתים יש להוסיף לתרופות אלה תרופות נוספות המונעות שחרור חומרי דלקת נוספים כמו טאילביסט. במקרים עקשניים גם תרופות אלה לא עוזרות ויש להשתמש בטיפות סטרואידים.

הסטרואידים הם תרופה יעילה ביותר, שהביאה למהפך בטיפול בכל המחלות האלרגיות. הם גורמים להקלה כמעט מיידית אצל רוב הילדים ואולם, השימוש בהם לאורך זמן מסוכן. שימוש בלתי מבוקר יכול לגרום לסיבוכים כמו עליית הלחץ התוך-עיני, הופעת קטרקט ועוד. לכן רופאי העיניים משתמשים בטיפות סטרואידים במקרים חריגים ומפסיקים את השימוש בהם מוקדם ככל האפשר.

קיימים סוגים רבים של טיפות סטרואידים, וחשוב לבחור תרופות "קלות" ככל האפשר. ניתן להתחיל בטיפות כמו אולטראקורטנול או ,אף-אם-אל שהם סטרואידים קלים ללא תופעות לוואי קשות. במקרים קשים יותר ניתן להשתמש ב- פרד פורטה או Sterdex, שנחשבים ל"תותחים כבדים".

לאחר שחלף ההתקף, צריך לזכור כי למרבה הצער המחלה לא נרפאה. כמו כל מחלה אלרגית אחרת, התופעות יכולות לחזור שוב ושוב. יש בידי הרפואה תרופות המונעות או מחלישות את ההתקפים החוזרים, ויש להשתמש בהם באופן רצוף במשך מספר שבועות או חודשים, אפילו אם אין סימפטומים. תרופות כמו ה- אופטיקרום הוותיקה ואחותה החדשה והיעילה יותר האלומייד , וכן הטאילביסט  והאופטילסט משפיעות על התגובה האלרגית ומונעות התלקחויות חריפות.

למרות כל הטיפולים שהוזכרו, יש ילדים אצלם הדלקת קשה ועקשנית ומסרבת לחלוף, גם כשמנסים קומבינציה של מספר טיפות. ילדים אלה אומללים ממש. הם לא מסוגלים לפקוח את העיניים באור ולתפקד באופן תקין. בעבר הם טופלו בסטרואידים דרך הפה, טיפול שלאורך זמן יכול היה לגרום לתופעות לוואי כמו השמנה, שיעור יתר, הפרעה בגדילה, יתר לחץ דם ועוד. ילדים אחרים טופלו כירורגית בכריתה של הפפילות בעפעף, טיפול שיעילותו שנויה במחלוקת.

טיפול חדש במקרים קשים

"בשנה האחרונה נוסה בהצלחה טיפול חדש, יעיל ביותר, המונע סבל רב מהחולים: טיפות ציקלוספורין. ציקלוספורין היא תרופה שהתוותה לטיפול בחולים הסובלים ממחלות כמו דלקת פרקים, אך בפרסומים רפואיים שונים דווח על יעילותה גם בטיפול בדלקת אביבית קשה. למרות שבטיפול רגיל יש לתרופה תופעות לוואי לא קלות, למרבה המזל אין לתרופה תופעות לוואי כשהיא ניתנת כטיפות עיניים. מניסיוננו במרפאת העיניים לילדים במרכז הרפואי אסף הרופא, התרופה הינה יעילה ביותר, וילדים שהיו במצב קשה ביותר מחלימים, פוקחים את העיניים וחוזרים לתפקוד תקין תוך שבוע-שבועיים. התרופה אינה מיוצרת באופן מסחרי, ויש לייצרה במיוחד" אומר ד"ר מורד.

טיפול אלטרנטיבי אחר לילדים שאינם יכולים להתרגל לשימוש בתרופה זו הינו מתן זריקה של סטרואידים ישירות לעפעף. זהו טיפול יעיל הגורם להקלה ממושכת הנמשכת לעיתים קרובות מספר חודשים לאחר זריקה בודדת. טיפול זה יעיל מאוד במצבים קשים, ויש לשלב אותו עם טיפול בטיפות ציקלוספורין לאחר מכן.

לסיכום:

למרות כי הדלקת הלחמית האביבית הינה לעיתים מחלה קשה, המשבשת את מהלך החיים התקין של הילד, ישנן היום טיפולים חדשניים המאפשרים לשלוט המחלה בצורה טובה וללא תופעות לואי קשות. הטיפול מחייב לעיתים קרובות שימוש במספר תרופות ודרכי טיפול, כך שנתפרת "חליפת הטיפול" האופטימלית המתאימה לכל ילד.