ד"ר לירן טיאוסנו בשיתוף עמותת לראות
ניוון מקולרי של הגיל (נמ"ג) הוא הסיבה השכיחה לעיוורון בגיל המבוגר. הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים, עשויים להגדיל את השיעור היחסי של האנשים הסובלים מנמ"ג. ההערכה העדכנית הינה שכ-200 מיליון אנשים בעולם סובלים מנמ"ג. זיהוי, אבחון וחיזוי ההתקדמות של שלבי המחלה חיוניים לפרוגנוזה וטיפול במחלה.
המחלה מתפתחת לרוב בצורה איטית לאורך שנים ומתבטאת בדרגות חומרה שונות, החל ממחלה קלה שלרוב אינה מלווה בהפרעה בראייה (שלב מוקדם AMD early – intermediate non-neovascular) ועד לשלב המתקדם (advance AMD) שמלווה בפגיעה קשה בתפקודי הראייה.
סוגים לפגיעה הקשה
נמ"ג רטוב (neovascular AMD) המאופיין ביצירת כלי-דם חדשים שאינם תקינים, שדולפים וגורמים לבצקת במרכז הראייה. בשלב זה הטיפול הינו זריקות נוגדי VEGF לחלל הזגוגית. הטיפול ניתן על ידי רופא עיניים מומחה למחלות רשתית בהליך שנעשה במרפאה. ההזרקה מתבצעת בהרדמה מקומית ולנמשכת דקות ספורות. תחילה הטיפול ניתן בתדירות חודשית עד להשגת תגובה מיטבית, ואז לרוב המרווחים בין מועדי הזריקות מתארכים (שיטה זאת נקראת Treat and extend).
התרופות נוגדי VEGF הקיימות, נבדקו במחקרים רבים והוכחו כיעילות לטיפול בבצקת מקולרית. לאחרונה אושרה לשימוש תרופה שהינה נוגדן דו-ספציפי הפועל גם כנגד VEGF ומקטין את הדליפה מכלי הדם, ובנוסף מכיל זרוע כנגד angiopoietin 2 החשוב ליציבות כלי הדם. מחקרי הפאזה השלישית הדגימו שיפור בחדות הראייה וספיגת הבצקת לצד מרווחי טיפול ארוכים, ובכך הפחתה בכמות הזריקות התוך עיניות. במקרים בהם, השימוש בתרופה המיועדת כקו טיפולי ראשון, אינה מיטבית, ניתן לטפל בתרופות האחרות אשר בשלב זה משמשות כקו שני לטיפול בנמ"ג רטוב. תרופות אלה קיימות לשימוש בארץ.
הסוג השני של נמ"ג שלב מתקדם –מתאפיין בכך שקולטני האור במרכז הראייה מתנוונים לאורך זמן, ד לשיא בו כל קולטני האור במרכז הראייה נפגעים ואינם מתפקדים ואטרופיה גאוגרפית (Geographic atrophy) נוצרת. מצב זה גורם להפרעה ניכרת בראייה המרכזית. עד לאחרונה הטיפול בשלב זה כלל נטילת ויטמינים לפי נוסחת AREDS. לאחרונה אושרו לשימוש זריקות תוך עיניות בתדירות חודשית או דו-חודשית הקשורות לעיכוב של מערכת המשלים. מחקרי פזה שלישית הראו שטיפול זה עשוי להאט את קצב גדילת האטרופיה (אינו מונע) ובכך להאט את הפגיעה הצפויה בראייה.
שימוש בדימות
השימוש באמצעי דימות ובפרט צילום הרשתית בעזרת (OCT (optical coherence tomography בה קרן אור מוקרנת על הרשתית ונוצרת תמונה של שכבות הרשתית ברזולוציה גבוהה, מאפשרת אבחון, מעקב והתאמת טיפול אישי למטופלים עם נמ"ג.
בזכות איכות צילומים גבוהה לאורך זמן, ניוון מקולרי של הגיל מהווה היום את חוד החנית במחקרי בינה מלאכותית אשר מבוססים על ניתוח תמונות (computer vision). השלבים הראשונים במחקרים אלה כללו יצירת אלגוריתם אשר מזהים את שלבי המחלה על ידי זיהוי אוטומטי של ביו-מרקרים המאפיינים את השלבים השונים כגון: דרוזן ופסאוד-דרוזן.
לאחר מכן ניסתה קבוצת חוקרים מאוסטריה לחזות את ההתקדמות מהשלב היבש לשלב הרטוב, על בסיס הנתונים הכוללים גם את העין השנייה. אחוזי הדיוק היו כ-70%. הקבוצה ניסתה גם לחזות את מספר הזריקות הדרושות לטיפול בנמ"ג רטוב על ידי אנליזה ממחקר פרוספקטיבי קודם. גם כאן אחוזי הדיוק היו כ- 70%.
למרות ההבטחה הגדולה של בינה מלאכותית בזיהוי פרמטרים בתמונות רשתית, מגבלות רבות כגון איכות ותיוג הנתונים, אחידות וכמות הנתונים הזמינים מהווים חסם מרכזי. מודלי בינה מלאכותית זקוקים לכמות רבה של נתונים מדויקים ומתויגים היטב.
בישראל מתקיימים מחקרים רבים בתחום באמצעות קבוצות שונות בשילוב מומחי רשתית ומומחים בבינה מלאכותית. קיים כבר אלגוריתם מסחרי ראשון של חברת Retinsight המאפשר מדידה כמותית של הביומרקרים השונים ובכך ניתן לטייב את הטיפול בנמ"ג רטוב.
בשנים הקרובות צפויות התפתחות ויצירת אלגוריתם נוספים שיאפשרו זיהוי, חיזוי מוקדם ותגובה לטיפול, אשר יהוו כלי עזר מרכזי לרופא הרשתית בהתאמת טיפול אישי בנמ"ג.
ד"ר לירן טיאוסנו, מנתח קטרקט ורשתית, המרכז הרפואי הדסה
*הכתבה פורסמה במקור בבריאות הארץ Labels | המדריך לראייה טובה מרץ 2024, ב-26 במרץ 2024.