בגלאוקומה לא רק הלחץ חשוב

גלאוקומה בעיניים מוכרת יותר כ"לחץ תוך עייני". מחלה זו פוגעת בעצב הראייה ומשפיעה בפועל על הראייה. הורדת לחץ תוך עייני הוא אמצעי טיפול ולא המטרה עצמה.
רק בעזרת בדיקות חוזרות של שדה הראייה ועצב הראייה ניתן לקבוע האם מחלת הגלאוקומה יציבה או מחמירה.

מחלת גלאוקומה או לחץ תוך עיני?

מה קורה בשדה הראייה?

מהו קצב התקדמות הגלאוקומה?

גלאוקומה או לחץ תוך עיני גבוה?

בקרב חולי גלאוקומה, בני משפחתם והציבור הרחב, מחלת הגלאוקומה מוכרת כ"מחלה של לחץ תוך עיני גבוה". כאדם מגיע לבדיקה שגרתית אצל רופא עיניים על מנת לשלול שיש לו גלאוקומה, הוא לעיתים ישאל את הרופא "נו, הלחץ בעיניים שלי נורמלי?", וכשמטופלת גלאוקומה מגיעה לבדיקה השגרתית אחת לכמה חודשים, היא קרוב לוודאי תשאל "נו, איך הלחץ?". ובכן, חשוב להבין שאכן לחץ גבוה יותרהינו מסוכן יותר, ולמי שיש גלאוקומה רצוי שיהיה לו לחץ נמוך ככל האפשר. אבל - הסיפור האמתי של גלאוקומה הוא לא הלחץ. המחלה היא מחלה של עצב הראייה, והנזק הנגרם הוא נזק לראייה. המטרה האמתית והחשובה של רופא העיניים, וגם של המטופל, היא לשמור במשך כל החיים על עצב הראייה. הורדת לחץ תוך עיני היא רק האמצעי ולא המטרה.

מה קורה בשדה הראייה?

הדרך היחידה יש כיום כדי לדעת אם המחלה מאוזנת ואין נזק שהולך ומתקדם לראייה, היא באמצעות בדיקות חוזרות של שדה הראייה. כל מטופל גלאוקומה יודע שאחת לתקופה - הרופא שולח אותו לבצע בדיקה זו במכון ביקה. במהלך הבדיקה מוקרנות נקודות אור חלשות במקומות שונים בשדה הראייה, ומטופל נדרש ללחוץ על כפתור כל פעם שהוא רואה אור. בסיום הבדיקה המכשיר מדפיס פלט עם המון מידע, שמשמש א רופא העיניים וגם מעובד ע"י תוכנת מחשב על מנת לתת תמונה מדויקת של תפקוד הראייה בעין שנבדקה. אבל כדאי לדעת שקיים בתדפיס מספר אחד שהוא מעין סיכום של כל הבדיקה, ומספר זה, גם ללא עיבוד ממוחשב מסובך, יכול לשמש למעקב די טוב אחרי מצב שדה הראייה, גם עבור הרופא וגם עבור המטופל עצמו. מספר זה מדרג את השדה באחוזים בין 100 (שדה נורמלי ובריא) לאפס. אם המחלה יציבה, המספר הזה נשמר פחות או יותר קבוע בבדיקות חוזרות. אם מספר זה נהיה נמוך יותר בבדיקות עוקבות, זה יכול להעיד שהמחלה אינה מאוזנת ויש לשנות את הטיפול בה. בבדיקות חוזרות ניתן להעריך את "קצב ההתקדמות". אם למשל המספר היה 80% בבדיקה לפני שנתיים ובבדיקה היום הוא 72%, אז הוא קטן ב - 8 אחוזים במשך שנתיים, כלומר, קצב של 4% בשנה. באופן מאוד כללי, ניתן לומר שקצב שינוי של יותר מ - 3 עד 4 אחוזים בשנה מעיד על קצב החמרה משמעותי במחלה, שדורש שיקול דעת של הרופא האם לשנות את הטיפול או להפנות לייעוץ מומחה גלאוקומה.

מהו הקצב התקדמות הגלאוקמה?

בדיקת שדה הראייה בודקת את תפקוד עצב הראייה - כמה תפקוד זה נפגע מהגלאוקומה, והאם חל שינוי לרעה בתפקוד העצב בבדיקות קודמות. בבדיקה אצל רופא העיניים, הרופא גם בודק את מבנה העצב, או כמה מהעצב נפגע ממחלת הגלאוקומה והאם יש שינוי במבנה לעומת בדיקות קודמות. הרופא יכול להעריך את מבנה העצב בבדיקת עיניים רגילה במרפאה, אולם יש מכשיר שנותן הערכה כמותית מצוינת על מבנה העצב - ה OCT. בבדיקת OCT מבוצע באמצעות קרן לייזר המשך שניות אחדות צילום של עצב הראייה והאזור בעין המקיף אותו, ומתקבלת הערכה מספרית של כמות סיבי העצב . בדומה לבדיקת שדה הראייה, גם לאחר צילום OCT מודפס תרשים המכיל מספרים רבים, וגם כאן רופא העיניים יכול להפיק הרבה מידע ממספרים אלה ומעיבוד ממוחשב שלהם, ושוב, גם כאן מופיע מספר אחד שהוא מעין סיכום של הבדיקה,  והוא למעשה העובי הממוצע של סיבי העצב סביב עצב הראייה. באופן גס, אם מספר זה בבדיקה מסוימת נמצא בתחום הנורמלי הוא מופיע בצבע ירוק, אם הוא נמוך מהתחום הנורמלי, יופיע בצבע אדום, ואם בתחום הגבולי שביניהם - בצבע צהוב. ושוב, כדי לקבל הערכה גסה האם מחלת הגלאוקומה יציבה או מתקדמת, ניתן להשוות מספר זה בבדיקה שנעשתה עכשיו לאותו ממוצע בבדיקות קודמות, ולראות אם המספר נשאר דומה או נהיה קטן יותר. אם ממוצע סיבי העצב נהיה קטן או "דק" יותר, זה יכול להעיד על התקדמות המחלה ולהצריך שינוי בטיפול. יש לציין שלא כל מקרי הגלאוקומה מתאימים למעקב באמצעות צילום OCT, וזאת יקבע הרופא בכל מקרה פרטני.

העיקרון של קצב התקדמות הגלאוקומה הינו עיקרון שנכנס יותר ויותר לשימוש ולשיח של רופאי העיניים בשנים האחרונות. רופא יכול להחליט למשל, שאכן הגלאוקומה במקרה מסוים מתקדמת ואינה יציבה, אבל גם שקצב ההתקדמות הוא כל כך איטי, כך שלא צפויה פגיעה משמעותית בראייה ובתפקוד המטופל עד סוף חייו, ולכן לא נדרש שינוי בטיפול כגון ניתוח. מאידך, קצב התקדמות משמעותי, במיוחד כשהמטופל צעיר יחסית, עלול להביא לאובדן בלתי הפיך של ראייה ותפקוד, ולכן הוא מחייב התייחסות מידית.

לסיכום, העניין והעיסוק העיקריים כמטופל הגלאוקומה מתרכזים בלחץ התוך עיני והשפעת הטיפול על הלחץ. אולם מומלץ כי מטופלי הגלאוקומה יביעו גם עניין בהערכת הרופא את האיבר שנפגע בגלאוקומה - עצב הראייה - ואת הדבר שבעצם הכי חשוב, הלא הוא התפקוד הראייתי, ובגלאוקומה הכוונה לשדה הראייה. על המטופל לשאול את הרופא במהלך הביקור לא רק אם הלחץ התוך עיני בסדר, אלא האם קיימת יציבות בבדיקות שדה הראייה ומבנה העצב.

מאת: ד"ר יניב ברקנא, רופא עיניים במרכז הרפואי אסף הרופא.