מה זה גלאוקומה - הרקע לגלאוקומה בעיניים

מחלת הגלאוקומה, או בעברית "ברקית", הינה קבוצה של מחלות בעלות מכנה משותף של פגיעה אופיינית בעצב הראיה.
עצב הראיה יוצא מחלקו האחורי של גלגל העין ומקשר בין העין לבין מסילות הראיה, עד לחלקו העורפי של המוח.
איבר המטרה של מחלת הגלאוקומה, הוא עצב הראיה.
הפגיעה בעצב הראיה, מובילה לנזק אופייני בשדות הראיה.

לעיתים קרובות, אם כי לא תמיד, מלווה מחלה זו בלחץ תוך עיני מוגבר.
מצד שני, לא כל מי שיש לו לחץ תוך עיני מוגבר, סובל, בהכרח, מגלאוקומה.
אחד הדברים החשובים בטיפול בגלאוקומה, הוא איתור ואבחון מוקדם של המחלה,על מנת למנוע נזק בלתי הפיך בעצב הראיה ובשדות הראיה.
בהמשך נראה כיצד מאפיינים את המחלה ואת סוגיה השונים ובנוסף גם את דרכי הטיפול השונות.

תיאור סרטון: הסרטון עוסק במחלת העיניים גלאוקומה ומדגיש את חשיבות האבחון המוקדם לשמירה על בריאות הראייה.

סוגי הגלאוקומה

הגלאוקומה מתחלקת לשני סוגים עיקריים, על פי מצב זווית הניקוז בעין: פתוחת זווית וסגורת זווית.
בתוך העין נוצר באופן קבוע נוזל, המתנקז בחלקו הקדמי של גלגל העין, באזור הנקרא זווית הלשכה הקדמית.
מצב הזווית - פתוחה או סגורה - משפיע באופן משמעותי על התפתחות המחלה וטיפולה.

גלאוקומה פתוחת זווית

גלאוקומה פתוחת זווית (או גלאוקומה זווית פתוחה), היא המחלה הנפוצה ביותר מקבוצת מחלות הגלאוקומה. זוהי הגלאוקומה המופיעה יותר ויותר ככל שהגיל עולה.
מדובר במחלה כרונית, המתפתחת ומתקדמת באופן איטי. אחד המאפיינים של המחלה הזו, הוא העובדה שאין לה תסמינים ולא מרגישים בה בשלבים המוקדמים כלל.
מדובר במחלה נפוצה למדי, בשכיחות של כ-1.5-2% מהאוכלוסיה הכללית ומגיעה לכ-10% באוכלוסיה המבוגרת.

בגלאוקומה פתוחת זווית, ישנם תתי-סוגים שונים. למשל, ישנה גלאוקומה עם לחץ תוך עיני מוגבר ולעומתה, כמעט אותה מחלה, עם לחץ תוך עיני תקין ואף נמוך.
סוגים אחרים של גלאוקומה כוללים גלאוקומה משנית, על רקע של מחלות אחרות כגון סוכרת, על רקע של נטילת תרופות כגון סטרואידים, על רקע של מחלות עיניות אחרות כגון קטרקט מתקדם או דלקות תוך עיניות, על רקע של חבלה עינית, לאחר ניתוחי עיניים, בעקבות גידולים בעיניים ועוד.
בנוסף קיים סוג נדיר יחסית של גלאוקומה המופיע מהלידה.

גלאוקומה סגורת זווית

המצב הנדיר יותר, הוא של זווית סגורה. גלאוקומה זווית סגורה זהו מצב שבו אין ניקוז טוב של נוזל העין ועקב כך עולה הלחץ התוך עיני.
גם כאן יש, לעיתים, עלייה בלחץ התוך עיני, אך הסיבות לכך הן לא סגירת הזווית, כי אם מעבר לא תקין של הנוזל דרך אתר הניקוז.

תסמינים לגלאוקומה בעין

מחלת הגלאוקומה פוגעת, כאמור, בעצב הראיה. זוהי פגיעה איטית ומתמשכת המובילה, בהמשך, לפגיעה בשדה הראיה.
הפגיעה בשדה הראיה מתחילה בהיקף השדה ולכן לא מרגישים בפגיעה בחיי היום-יום. באם המחלה לא מטופלת, יש סכנה להידרדרות בנזק שבשדה הראיה, עד כדי אובדן מרבית השדה והחולה רואה כמו דרך צינור (ראייה טובולרית) ועד כדי פגיעה במרכז הראייה ועיוורון.

בדיקה ואבחון לגלאוקומה

בדיקת העיניים לגלאוקומה כוללת בדיקה מלאה של רופא העיניים, כולל בדיקת ראייה, בדיקת לחץ תוך עיני, בדיקת זווית הלשכה הקדמית (גוניוסקופיה), בדיקת החלק הקדמי של העין, ובדיקת קרקעית העין. בבדיקת קרקעית העין ניתן להגדיר את מבנה עצב הראיה ולהעריך את מידת הנזק הקיים בו. לאחרונה הוכרה בדיקה חשובה נוספת במסגרת ההערכה של הגלאוקומה והיא עובי הקרנית (פכימטריה).

בהמשך לבדיקה הקלינית של רופא העיניים, קיימות מספר בדיקות חשובות להערכת נזק אפשרי של גלאוקומה. הבדיקה העיקרית היא בדיקת שדה הראיה.
זוהי בדיקה הנעשית ליד מכשיר מיוחד, ובו מגיב הנבדק על נקודות אור שונות במרחב שדה הראיה של כל עין.
כך נבנית מפה של מרחב שדה הראיה וניתן להעריך אם יש נזק ומה היקפו.
בדיקות אחרות חשובות כוללות אולטרא-סאונד של גלגל העין, מיפוי ממוחשב של עצב הראיה ולעיתים גם סיטי או אם-אר-איי ועוד.

גורמי סיכון לגלאוקומה

אחד השלבים החשובים לקראת אבחון מחלת הגלאוקומה, הוא קביעת גורמי הסיכון למחלה אצל הנבדק. לחץ תוך עיני הוא גורם הסיכון העיקרי להתפתחות המחלה.
בנוסף, סיפור משפחתי של גלאוקומה, מעלה אף הוא את הסיכון למחלה. קוצר ראיה (מיופיה) גם הוא גורם סיכון מוכר.
מחלות רקע כמו סוכרת ולחץ דם לא מאוזן, נטילת תרופות שונות, חבלות עיניות, עישון ועוד מהווים אף הם גורמי סיכון.

הטיפול בגלאוקומה

כיוון שמדובר במחלה כרונית ומתקדמת, יש חשיבות רבה בטיפול מתמשך וללא הפסקות. אחד האתגרים העיקריים בטיפול במחלה הוא מידת ההיענות של החולה לטיפול הניתן לו.
ככל שההיענות גבוהה יותר, כך יש יותר סיכוי לעצור את המחלה ולמנוע המשך נזק בלתי הפיך לסיבי עצב הראיה ולשדה הראיה.
בקביעת הטיפול המתאים לחולה הגלאוקומה, מתחשבים במספר גורמים, כולל חומרת המחלה בעת אבחונה, איכות חייו של המטופל, תופעות לוואי של הטיפול המוצע, אי נוחות בעת נטילת הטיפול ואף מחיר יקר לטיפול המומלץ. עקרונות הטיפול במחלת הגלאוקומה כוללים שלושה שלבים מרכזיים:

טיפול תרופתי

עיקר הטיפול התרופתי מתמקד כיום בטיפול מקומי על ידי טיפות לעיניים. טיפות אלה, מקבוצות כימיות ופרמקולוגיות שונות, מטרתן להוריד את הלחץ בעין עד כמה שאפשר. לעיתים נדירות יש תרופות הניתנות דרך הפה ולעיתים עוד יותר נדירות גם דרך הוריד.
אחוז ניכר מחולי הגלאוקומה מטופל באופן מיטבי ומאוזן כבר בשלב זה ורק מעוט מהם חייב לעבור לשלב הבא.

טיפולי לייזר

השלב השני כולל טיפולים אשר גם הם מיועדים על מנת להגביר את הניקוז בעין ובכך להוריד את הלחץ התוך עיני.

ניתוח גלאוקומה

כאשר גם הטיפול בלייזר לא עזר, השלב השלישי והאחרון הוא ביצוע ניתוחים מיוחדים המורידים גם הם את הלחץ בעין, במטרה למנוע נזק מתמשך לסיבי עצב הראיה.
אלה נקראים ניתוחי פילטרציה ולעיתים הם נעשים בסיוע של מסתמים מיוחדים המושתלים בעין. 

סה"כ קיימות אפשרויות לא מעטות בטיפול במחלה. את התוכנית ואת אסטרטגיית הטיפול קובע רופא העיניים, בהתחשב בנתונים רבים לגבי החולה ומחלתו.
מרבית החולים ניתנים לאיזון טוב עם טיפולים אלו, אך למרבית הצער ישנם מספר חולים אשר אפיקי טיפול אלו לא עוצרים את המשך הנזק. למזלנו, אלה נדירים מאד.

לא מצאתם את המידע שאתם מחפשים?

מוזמנים להתייעץ בפורום גלאוקומה, בניהולה של פרופ' חני ורבין לבקוביץ' ובשיתוף עמותת לראות ולקבל תשובה אישית.