בוקר טוב לכולם,
עשרים שנה.
כשאומרים את זה בשתי מילים, זה נשמע פשוט. אבל בשבילי, עשרים השנים האלה הן דרך שלמה - דרך שהתחילה במקום הכי אישי ומשפחתי, והפכה עם הזמן לעשייה ציבורית גדולה.
לפני עשרים שנה, שני ילדיי אובחנו במחלת Best - מחלת רשתית גנטית שעלולה לפגוע בראייה.
כהורה, ברגע כזה אתה קודם כול מחפש תשובות. אתה רוצה להבין מה צפוי, למי פונים, מה אפשר לעשות, והאם יש תקווה.
ומתוך החוויה האישית הזאת נולד אצלי רעיון פשוט:
לא יכול להיות שמשפחה שמתמודדת עם מחלת עיניים תישאר לבד מול חוסר הוודאות.
צריך להיות בישראל גוף שיחבר בין המטופלים ובני משפחותיהם לבין הרופאים, החוקרים ומערכת הבריאות.
כך נולדה עמותת לראות.
מה שהתחיל מסיפור משפחתי הפך במשך השנים לעשייה רחבה הרבה יותר.
העמותה פועלת למניעת עיוורון ולקידום בריאות העין, להעלאת מודעות, להנגשת מידע רפואי אמין, לעידוד אבחון מוקדם, לתמיכה בחולים ובמשפחות ולקידום מחקר וטיפולים חדשים.
אחד הדברים החשובים שלמדנו הוא שפגיעה בראייה אינה תמיד גזירת גורל.
בדיקה בזמן, אבחון מוקדם וטיפול נכון יכולים לעיתים למנוע הידרדרות, לשמור על עצמאות, ולשנות חיים שלמים.
במהלך השנים נבדקו במסגרת פעילויות העמותה כ-250 אלף איש, ולמעלה מ-200 רופאי עיניים לקחו חלק בייעוץ, בהסברה ובפעילות המקצועית.
אלה מספרים מרשימים, אבל מאחורי כל מספר עומד אדם.
אדם שקיבל תשובה. אדם שהגיע לבדיקה בזמן. משפחה שמצאה כתובת. ולעיתים גם אדם שראייתו ניצלה.
כשאני מסתכל על עשרים השנים האלה, אני רואה קודם כול אנשים.
רופאים וחוקרים שנתנו מהידע ומהזמן שלהם. מתנדבים, תורמים ושותפים שבחרו להצטרף לדרך. אנשי מערכת הבריאות והאקדמיה. ובעיקר - המטופלים ובני המשפחות שנתנו בנו אמון.
אני רוצה לומר תודה מיוחדת לפרופ' מרדכי שני, שכיהן כנשיא העמותה וליווה אותנו במשך שנים. פרופ' שני, תודה מעומק הלב על הניסיון, החוכמה והראייה הציבורית שהבאת איתך, ועל הדרך והאמון. התרומה שלך חיזקה את העמותה, ותמיד תהיה חלק ממשפחת לראות.
והבוקר, כשאנחנו מציינים עשרים שנה ומביטים קדימה, אני שמח להודיע שפרופ' יהושע (שוקי) שמר קיבל על עצמו את תפקיד נשיא עמותת לראות. אני מודה לו על הנכונות להצטרף אלינו ולהביא מניסיונו הרב לטובת המשך דרכה של העמותה. זהו עבורנו פרק חדש, מתוך כבוד למה שנבנה ועם מבט לעשרים השנים הבאות.
ותודה מיוחדת מאוד לנדין הולנדר.
נדין הובילה במשך שנים רבות את פעילות העמותה במסירות, במקצועיות ובמחויבות עמוקה. חלק גדול מאוד ממה שאנחנו חוגגים היום נבנה בעבודה היומיומית, העקבית והבלתי מתפשרת שלה.
אני רוצה גם לאחל הצלחה לשרלי, שנכנסת לפרק הבא של העמותה. אני מאמין שהיא תדע לקחת את כל מה שנבנה כאן, לשמור על הרוח של העמותה, ובמקביל להוביל אותה קדימה.
רפואת העיניים השתנתה מאוד בעשרים השנים האחרונות.
טיפולים שפעם נראו דמיוניים הפכו למציאות. המחקר הגנטי מתקדם במהירות. טכנולוגיות הדמיה מאפשרות אבחון מדויק יותר. והבינה המלאכותית מתחילה להיכנס גם לעולם האבחון, המחקר וקבלת ההחלטות הרפואיות.
אבל עם כל הטכנולוגיה, אסור לנו לשכוח את הדבר החשוב ביותר:
במרכז נמצאים תמיד האדם, הראייה שלו ואיכות החיים שלו.
ולכן התפקיד שלנו בשנים הבאות הוא לא רק לעקוב אחרי החדשנות - אלא לדאוג שהיא תגיע למטופלים, תהיה נגישה, ותשרת גם אנשים בפריפריה וגם מי שמתקשה להגיע לשירותי רפואה.
אני מכהן כיו"ר העמותה בהתנדבות מאז הקמתה.
עבורי זו מעולם לא הייתה רק משרה או תפקיד. זו הייתה שליחות שנולדה מתוך המשפחה שלי, אבל במשך השנים הפכה לשליחות עבור משפחות רבות אחרות.
הבוקר הזה הוא רגע שבו מותר לנו להסתכל לאחור בגאווה.
אבל הוא גם רגע שבו צריך להסתכל קדימה.
החזון שלנו לעשור הבא ברור: להפוך את מניעת העיוורון ובריאות העין לנושא מרכזי יותר בסדר היום הציבורי והבריאותי בישראל; לחזק את החיבור בין מטופלים, רופאים, חוקרים וגופי בריאות; ולהמשיך להיות בית של ידע, תמיכה ותקווה.
לפני עשרים שנה לא ידעתי לאן הדרך הזאת תוביל.
היום אני יודע דבר אחד בוודאות:
כשאנשים טובים מתחברים סביב מטרה אנושית ברורה - אפשר לחולל שינוי אמיתי.
אני מודה לכל מי שהיה איתנו בדרך, לכל מי שנמצא איתנו כאן הבוקר, ולכל מי שימשיך איתנו לשנים הבאות.
נמשיך לפעול כדי שיותר אנשים יראו טוב יותר, יישארו עצמאיים יותר ויזכו לאיכות חיים טובה יותר.
תודה רבה.