לקריאה אודות מחלת הקטרקט - לחצו כאן

 

ניתוח קטרקט - סיכויי הצלחה וסיבוכים אפשריים

ניתוח קטרקט נחשב לאחד ההליכים הכירורגיים הבטוחים והיעילים ביותר ברפואה המודרנית. שיעורי ההצלחה של הניתוח גבוהים במיוחד: למעלה מ-95% מהמטופלים חווים שיפור משמעותי בראייה לאחר הניתוח, כאשר רובם חוזרים לראייה תקינה או כמעט תקינה.

עם זאת, כמו בכל הליך רפואי, ייתכנו סיבוכים, אם כי הם נדירים יחסית.
הסיבוכים האפשריים כוללים:

• זיהום תוך עיני (Endophthalmitis): סיבוך נדיר אך חמור, המחייב טיפול מידי.
• עלייה בלחץ התוך-עיני: מצב זמני בדרך כלל, הניתן לטיפול תרופתי.
• היפרדות רשתית: סיכון נדיר, אך חשוב להיות מודעים אליו ולפנות לרופא במקרה של הופעת הבזקי אור, "זבובים" בשדה הראייה או ירידה חדה בראייה.
• דימום תוך עיני: נדיר ביותר, אך עלול לסכן את הראייה.
• עכירות משנית של קופסית העדשה ("קטרקט משני"): מצב הפיך, הניתן לטיפול פשוט באמצעות לייזר (פירוט בהמשך).
• שארית תשבורתית (Residual refractive error): לעיתים נדרש תיקון נוסף באמצעות משקפיים או עדשות מגע.

 

רוב הסיבוכים ניתנים למניעה או לטיפול, במיוחד כאשר הניתוח מבוצע על ידי רופא עיניים מנוסה ובמרכז רפואי מוכר.
חשוב להקפיד על הנחיות הרופא לפני ואחרי הניתוח, ולפנות לבדיקה במקרה של תסמינים חריגים.

  

הכנות לניתוח

לפני ביצוע ניתוח קטרקט בעין, ישנה חשיבות רבה להכנה מוקדמת, שתבטיח את הצלחת ההליך ותפחית את הסיכון לסיבוכים. תהליך ההכנה כולל:

• בדיקת עיניים מקיפה: רופא העיניים יבצע בדיקות יסודיות, כדי להעריך את מצב הקטרקט, למדוד את אורך גלגל העין ואת קימור הקרנית (מדידות ביומטריות) ולקבוע את סוג העדשה המלאכותית שתושתל במהלך הניתוח.
• בדיקות רפואיות כלליות: לעיתים תידרשנה בדיקות דם, אק"ג או הערכה רפואית נוספת, במיוחד אצל מטופלים עם מחלות רקע.
• סקירת תרופות: חשוב לעדכן את הרופא על כל התרופות שנלקחות באופן קבוע, כולל תרופות מדללות דם, כדי לקבל הנחיות לגבי המשך או הפסקת השימוש בהן לפני הניתוח.
• הפסקת שימוש בעדשות מגע: במידת הצורך, יש להפסיק שימוש בעדשות מגע מספר ימים לפני הניתוח, לפי הנחיית הרופא.
• הנחיות צום: בדרך כלל אין צורך בצום ממושך, אך ייתכן שתתבקש הימנעות מאכילה ושתייה מספר שעות לפני הניתוח.
• טיפול תרופתי מקדים: לעיתים יומלץ להתחיל בטיפות עיניים אנטיביוטיות או אנטי-דלקתיות מספר ימים לפני הניתוח, כדי להפחית את הסיכון לזיהום או דלקת.

בנוסף, חשוב להגיע ליום הניתוח בליווי אדם נוסף, מאחר שלא ניתן לנהוג לאחר ההליך. הרופא והצוות הרפואי ינחו אותך באופן אישי לגבי כל שלב בתהליך ההכנה.

 

השיטות השונות לביצוע ניתוח קטרקט

ניתוח קטרקט הוא הליך כירורגי קצר יחסית, המתבצע בדרך כלל בהרדמה מקומית ואורך כ-20-30 דקות.
קיימות כמה שיטות עיקריות לביצוע הניתוח, כאשר הבחירה ביניהן תלויה במאפייני המטופל, סוג הקטרקט, והעדפת הרופא:

פאקואמולסיפיקציה (Phacoemulsification):

זוהי השיטה המתקדמת והנפוצה ביותר כיום. במהלך הניתוח, מבוצע חתך זעיר בקרנית, דרכו מוחדרת מחט דקה, היוצרת רטט אולטרסוני, שמפרק את עדשת העין העכורה לחלקיקים זעירים. החלקיקים נשאבים החוצה ובמקומם מושתלת עדשה מלאכותית שקופה. שיטה זו מאפשרת החלמה מהירה, חתך קטן ולרוב אינה דורשת תפרים.

 

שיטה חוץ-קופסית (Extracapsular Cataract Extraction):

שיטה ותיקה יותר, בה מוציאים את העדשה בשלמותה (או כמעט בשלמותה) דרך חתך גדול יותר.
כיום, משתמשים בה בעיקר במקרים של קטרקט קשה מאוד, או כאשר לא ניתן לבצע פאקואמולסיפיקציה.

 

שיטה תוך-קופסית (Intracapsular Cataract Extraction):

שיטה נדירה בימינו, בה מוציאים את העדשה יחד עם הקופסית שמקיפה אותה. נעשית רק במקרים חריגים.

 

בכל השיטות, מושתלת עדשה מלאכותית שקופה (עדשה תוך-עינית) במקום העדשה הטבעית שהוסרה.
בזכות ההתפתחויות הטכנולוגיות, מרבית הניתוחים מבוצעים כיום בשיטת הפאקואמולסיפיקציה, המאפשרת תוצאות מצוינות עם סיכון מינימלי.

 

ניתוח קטרקט בלייזר

בשנים האחרונות התפתחה טכנולוגיה מתקדמת, המאפשרת לבצע חלקים מהליך ניתוח הקטרקט, בעזרת לייזר פמטוסקונד (Femtosecond Laser).
שיטה זו, הנקראת "ניתוח קטרקט בלייזר", מהווה חידוש משמעותי בהשוואה לניתוח המסורתי, ומביאה עמה מספר יתרונות:

• דיוק מרבי: הלייזר מאפשר לבצע חתכים מדויקים ועדינים בקרנית, לפתוח את קופסית העדשה בדיוק מושלם, ולרכך את העדשה העכורה לפני הוצאתה.
• פחות טראומה לעין: בזכות הדיוק הגבוה, ישנה הפחתה בפגיעה ברקמות העין הבריאות, מה שמוביל להחלמה מהירה יותר.
• התאמה אישית: הלייזר מתוכנת מראש לפי מבנה העין הייחודי של כל מטופל, ומאפשר תכנון מדויק של מיקום החתכים והעדשה המושתלת.
• פחות אנרגיה אולטרסונית: הלייזר מרכך את העדשה, כך שנדרש פחות שימוש באנרגיה אולטרסונית, דבר שמקטין את הסיכון לסיבוכים בקרנית.

עם זאת, חשוב לדעת כי לא כל מטופל מתאים לניתוח קטרקט בלייזר ולעיתים, אין יתרון משמעותי על פני הניתוח המסורתי.
כמו כן, העלות של ניתוח בלייזר גבוהה יותר ולעיתים אינה מכוסה במסגרת סל הבריאות.
ההחלטה על השיטה המתאימה תתקבל יחד עם רופא העיניים, בהתאם למאפייני המטופל ולמצב העין.

 

סוגי עדשות שניתן להשתיל במסגרת ניתוח קטרקט

במהלך ניתוח קטרקט, לאחר הסרת העדשה הטבעית העכורה, מושתלת עדשה תוך-עינית מלאכותית (IOL – Intraocular Lens).
כיום, קיימות מספר סוגי עדשות וכל מטופל יכול לבחור, יחד עם הרופא, את העדשה המתאימה ביותר לצרכיו, לאורח חייו ולמצב עיניו:

 

עדשה מונו פוקלית (Monofocal):

העדשה הנפוצה ביותר. מספקת מוקד אחד ברור – לרוב לראייה למרחק. לאחר הניתוח, ייתכן שתידרש הרכבת משקפי קריאה או משקפיים לראייה מקרוב.

 

עדשה מולטי-פוקלית (Multifocal):

עדשה מתקדמת בעלת מספר מוקדים, המאפשרת ראייה טובה למרחק, לקרוב ולעיתים גם לטווח הביניים. עדשות אלו עשויות להפחית את התלות במשקפיים, אך לא תמיד מתאימות לכל אחד, ולעיתים עלולות לגרום להילות או סינוור סביב אורות בלילה.

 

עדשה טורית (Toric):

עדשה ייחודית המיועדת למטופלים הסובלים מאסטיגמציה (צילינדר). העדשה מתקנת את העיוות בקרנית, וכך מאפשרת ראייה חדה וברורה יותר ללא צורך במשקפיים עם צילינדר.

 

עדשות מתקדמות נוספות:

קיימות עדשות עם מסנני קרינה מיוחדים, עדשות "אדפטיביות" המגיבות לשינויי תאורה ועדשות עם תוספות מיוחדות למצבים רפואיים מסוימים.

 

בחירת סוג העדשה נעשית תוך התחשבות במבנה העין, בהרגלי החיים, בציפיות מהראייה לאחר הניתוח ובתקציב. רופא העיניים יסביר את היתרונות והחסרונות של כל סוג, ויסייע בבחירה המיטבית עבורך.

 

טבלת השוואה בין סוגי העדשות בניתוח קטרקט

סוג העדשה	יתרונות עיקריים	חסרונות עיקריים	מתאימה במיוחד ל...	עלות
מונו פוקלית (חד-מוקדית)	• ראייה חדה במוקד אחד • מכוסה בסל הבריאות • אמינה ובטוחה	• נדרשים משקפיים לטווח שני • אינה מתקנת אסטיגמציה	• רוב המטופלים • מי שאינו מתנגד למשקפיים	₪
מולטי-פוקלית (רב-מוקדית)	• ראייה טובה למרחקים שונים • תלות מופחתת במשקפיים	• הילות וסנוור בלילה • תקופת הסתגלות ארוכה • אינה מכוסה בסל	• אנשים פעילים • מעוניינים בעצמאות ממשקפיים	₪₪₪
טורית	• מתקנת אסטיגמציה • ראייה חדה יותר	• עלות גבוהה יותר • דורשת מיקום מדויק	• מטופלים עם אסטיגמציה משמעותית	₪₪
מוארכת (EDOF)	• טווח ראייה רציף לרחוק ובינוני • פחות הילות מרב-מוקדית	• עדיין נדרשים משקפיים לקריאה • עלות גבוהה	• משתמשי מחשב • נהגים בשעות לילה	₪₪₪

הערה: הבחירה בסוג העדשה צריכה להתבצע בהתייעצות עם רופא העיניים, בהתאם למבנה העין, ציפיות המטופל ואורח חייו.

 

מה קורה לאחר ניתוח קטרקט?

לאחר ניתוח קטרקט, המטופל מועבר להתאוששות קצרה ויכול בדרך כלל להשתחרר לביתו כבר באותו היום.
בימים הראשונים שלאחר הניתוח, ייתכן ותורגש תחושת אי נוחות קלה, גרד, דמעות או טשטוש ראייה זמני – תסמינים אלו נחשבים רגילים וחולפים בדרך כלל תוך מספר ימים.

 

הנחיות חשובות לאחר הניתוח:

• יש להקפיד על שימוש בטיפות עיניים אנטיביוטיות ואנטי-דלקתיות, בהתאם להוראות הרופא.
• מומלץ להימנע משפשוף העין, חשיפה לאבק ולמים לא נקיים, וממאמץ גופני כבד בשבועות הראשונים.
• יש להרכיב מגן עיניים (לרוב בלילה) לפי המלצת הרופא, כדי להגן על העין המנותחת.
• יש להימנע מנהיגה עד לקבלת אישור מהרופא.

 

מעקב רפואי:

חשוב להגיע לביקורות אצל רופא העיניים במועדים שנקבעו מראש, כדי לוודא שההחלמה תקינה ולזהות מוקדם כל סיבוך אפשרי.

 

מרבית המטופלים חווים שיפור בראייה כבר בימים הראשונים שלאחר הניתוח, כאשר הראייה מתייצבת לחלוטין לרוב תוך מספר שבועות.
במקרה של כאב חזק, ירידה פתאומית בראייה, אודם משמעותי או הפרשה מהעין – יש לפנות מיידית לרופא.

 

כמה זמן לאחר הניתוח ניתן לחזור לראות ולחזור לתפקוד רגיל?

אצל רוב המטופלים, שיפור בראייה מורגש כבר בימים הראשונים שלאחר הניתוח ולעיתים אף תוך 24-48 שעות.
עם זאת, ייתכן טשטוש מסוים או ראייה מעט מעורפלת בתקופת ההחלמה הראשונית, במיוחד כאשר יש בצקת קלה בקרנית או כאשר העין מתאוששת מההליך.

 

הראייה ממשיכה להשתפר ולהתייצב בהדרגה במהלך השבועות הראשונים ובדרך כלל מגיעה לשיאה תוך 4-6 שבועות מהניתוח.
בתקופה זו מתבצע גם תהליך ההתאמה של העין לעדשה החדשה, ולעיתים יש צורך בהתאמת משקפיים חדשים לאחר שהראייה מתייצבת לחלוטין.

 

חזרה לתפקוד רגיל:

ניתן לחזור לפעילות יומיומית קלה (כגון קריאה, צפייה בטלוויזיה, הליכה קלה) כבר ביום שלאחר הניתוח, בהתאם להרגשה האישית.

מומלץ להימנע ממאמץ גופני כבד, הרמת משאות, שחייה, ביקור בג'קוזי או בבריכה, וחשיפה לאבק ולמים לא נקיים במשך כשבועיים עד חודש, לפי הנחיות הרופא.

נהיגה מותרת רק לאחר אישור מפורש מהרופא, כאשר הראייה מאפשרת זאת בבטיחות.

הקפדה על הוראות הרופא והגעה לביקורות סדירות תסייע להבטיח החלמה מיטבית וחזרה מהירה לשגרת החיים.

 

האם קטרקט יכול לחזור?

קטרקט, כלומר עכירות של עדשת העין הטבעית, לא יכול לחזור לאחר שהעדשה הוסרה והוחלפה בעדשה מלאכותית במהלך הניתוח.
עם זאת, אצל חלק מהמטופלים עלולה להתפתח לאחר תקופה תופעה הנקראת "קטרקט משני".
בתופעה זו, הקופסית האחורית של העדשה (המעטפת הדקה שנותרת בעין לצורך תמיכת העדשה המלאכותית) נעשית עכורה, מה שגורם לירידה מחודשת בחדות הראייה ולתחושת טשטוש, בדומה לתסמינים של קטרקט.

 

חשוב להדגיש כי קטרקט משני אינו חזרה של המחלה המקורית, אלא תופעה מוכרת ושכיחה יחסית לאחר ניתוח קטרקט.
הטיפול במצב זה פשוט ומהיר: באמצעות טיפול לייזר קצר (YAG Laser), ניתן לפתוח את העכירות בקופסית ולשפר את הראייה באופן מידי, ללא צורך בניתוח נוסף.

 

מה זה קטרקט משני?

קטרקט משני (Posterior Capsule Opacification – PCO) הוא מצב שבו מתפתחת עכירות בקופסית האחורית של העדשה, שהיא המעטפת הדקה שנותרת בעין לאחר ניתוח קטרקט. תופעה זו מתרחשת אצל כ-20%-30% מהמטופלים, בדרך כלל חודשים עד שנים לאחר הניתוח.

הסיבה לקטרקט משני היא התרבות של תאים על פני קופסית העדשה, מה שגורם לעכירות ולפגיעה בחדות הראייה. התסמינים דומים לאלו של קטרקט רגיל: טשטוש ראייה, ירידה ביכולת להבחין בפרטים, ולעיתים גם סינוור.

הבשורה הטובה היא שטיפול בקטרקט משני פשוט, קצר ויעיל: באמצעות לייזר YAG, מבוצעת פתיחה של הקופסית העכורה, לרוב בטיפול חד-פעמי שאינו דורש אשפוז או הרדמה. השיפור בראייה מורגש בדרך כלל מיד לאחר הטיפול, והסיכון לסיבוכים נמוך מאוד.

 

קטרקט משני אינו מהווה חזרה של המחלה המקורית, אלא תופעה מוכרת וניתנת לפתרון בקלות.

 

ליעוץ רפואי אישי בפורום קטרקט לחצו כאן