יוון מקולרי גילי (נמ"ג, באנגלית -Age-Related Macular Degeneration, AMD) מהווה את הסיבה המובילה לאובדן ראייה מעל גיל 50. שכיחות המחלה עולה בהדרגה לנוכח העלייה בתוחלת החיים בעולם המערבי, ומספר החולים הסובלים ממנה צפוי להמשיך לעלות בעשורים הקרובים. המחלה גורמת לניוון של רקמת הרשתית במרכז הראייה (מקולה), האזור המרכזי של הרשתית האחראי על חדות הראייה. ככל שהמחלה מתקדמת, איכות הראייה יורדת, היא נעשית מטושטשת או מעוותת. למחלה ייתכנו דרגות חומרה שונות במטופלים שונים, ומקובל להבחין בין מחלה "יבשה", בה יש ניוון במרכז הראייה, ובין מחלה "רטובה", בה מעבר לניוון קיימים גם כלי דם לא תקינים שגורמים לדלף ולדימום מתחת ובתוך הרשתית, הגורמים להאצה של הפגיעה בראייה.
גורמי סיכון שלא ניתן להשפיע עליהם
קיימים מספר גורמי סיכון לנמ"ג, אותם מקובל לסווג לכאלה שניתן להשפיע עליהם וכאלה שלא. לרוע המזל, גורמי הסיכון העיקריים הינם כאלה שלא ניתן להשפיע עליהם, ובראשם גיל מתקדם וגורמים גנטיים. ידוע כיום על מספר מאפיינים גנטיים הקשורים בסיכון מוגבר לנמ"ג, כך שסיפור משפחתי של נמ"ג, ובפרט של קרובים מדרגה ראשונה כגון הורים או אחים, קשור בשכיחות גבוהה יותר של המחלה. לכן, מעבר להמלצה הכללית לבדיקות עיניים תקופתיות שגרתיות בגיל המבוגר, למטופלים בעלי סיפור משפחתי חשוב במיוחד להקפיד על מעקב זה, ומעבר לבדיקות העיניים גם לתעד את מצב הרשתית עם צילומי OCT תקופתיים. מספר מחקרים הצביעו על גורמי סיכון נוספים שלא ניתן להשפיע עליהם וביניהם מגדר (נקבה), גוון בהיר של העור וקשתיות העיניים. גורמי סיכון אלה משניים בחשיבותם ביחס לגיל ולגנטיקה.
גורמי סיכון שניתן להשפיע עליהם
הקבוצה המעניינת יותר הינה של גורמי הסיכון לנמ"ג שניתן להשפיע עליהם. גורם הסיכון העיקרי מסוג זה הינו עישון, שהוכח במחקרים רבים כמעלה סיכון לנמ"ג בגיל מבוגר. מידע זה תומך בהמלצה הרווחת להימנע מעישון, שקשור בסיכון מוגבר למחלות רבות אחרות, ובהן גם מחלות לב, שבץ מוחי וסוגי סרטן רבים. קיימים מחקרים שהראו שפעילות גופנית היא בעלת אפקט מגן מפני נמ"ג.
גורם סיכון שניתן להשפעה שזכה להתעניינות מחקרית רבה הינו התזונה. במחלה היבשה מדרגת חומרה בינונית ומעלה מקובל לטפל בתוספים המכילים ויטמין C, ויטמין E ואבץ, שלהם פעילות אנטי-אוקסידנטית. טיפול זה לא משפר את הראייה, אך מחקרי ה-AREDS הראו כי הוא מביא להפחתה בסיכון להתקדמות למחלה ה"רטובה", שהיא כאמור קשה יותר, גורמת לפגיעה משמעותית ומהירה יותר בראייה, ומחייבת טיפול בהזרקות תוך עיניות. בהמשך להגיון זה, היו מספר מחקרים שדיווחו על קשר בין תזונה עשירה בפירות וירקות לבין אפקט מגן מפני נמ"ג. חשוב לציין שאין הוכחות חד משמעיות ואין המלצה גורפת לסוגי תזונה מסוימים, ואף תכשיר או תוסף מזון אחר לא הוכח באופן עקבי כיעיל במניעת נמ"ג. למרות זאת, במקומות רבים תומכים בגישה של "תזונה בריאה ועשירה בנוגדי חמצון". מחקרים רבים התמקדו ב"תזונה ים תיכונית", הנפוצה במדינות כמו יוון, ספרד ודרום איטליה, ומבוססת על ירקות ופירות, דגנים מלאים, שעועית, אגוזים וכד', עם כמות מעטה עד בינונית של מוצרי חלב, צריכת בשר מעטה ומקור השומן העיקרי הוא שמן זית. מחקרים מצאו קשר בין תזונה זו ואריכות ימים, הפחתת סיכון למחלות לב וסוגי סרטן שונים, ואף שיעור נמוך יותר של מחלות נוירולוגיות כגון פרקינסון, אלצהיימר ושבץ מוחי. ברשתית קיימת פעילות מטבולית ערה, עם רמות חמצון גבוהות, ולכן יש הגיון בתזונה עשירה בנוגדי חמצון שתסייע להגן עליה ולהפחית סיכון לתחלואה בה.
חשוב לזכור שגורמי הסיכון העיקריים לנמ"ג הינם גיל מבוגר וגנטיקה. נטילת תוספי מזון והקפדה על תזונה ים תיכונית עשויים להיות בעלי אפקט מגן, אך מידת יעילותם אינה ברורה לגמרי. כך גם לגבי הימנעות מעישון והקפדה על פעילות גופנית. הגורם המשמעותי ביותר לשימור הראייה הוא מעקב מסודר ואבחון מוקדם. לכן ההמלצה היא להתחיל בבדיקות שגרתיות החל מגיל 50, ובמיוחד אם קיים סיפור משפחתי של המחלה. כמו כן חשוב לפנות לבדיקה במקרה שיש ירידה בראייה, רק על ידי בדיקת רופא עיניים ניתן יהיה לאבחן את הגורם ולהתקדם לטיפול בו. במחלה כגון נמ"ג, ירידה בראייה עלולה להעיד על מעבר לשלב ה"רטוב" של המחלה, ואז אבחון מוקדם יביא לתחילת טיפול ולתוצאות טובות יותר מבחינת שימור הראייה.
פרופ' אלעד מויסייב הוא מנהל מחלקת עיניים, המרכז הרפואי מאיר ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואת עיניים
בחסות בלתי תלויה של חברת באייר