אבחנה של ניוון רשתית תורשתי עלולה להוות בשורה מרה במיוחד עבור המטופלים ובני משפחותיהם. הסיבה לכך היא שבמחלות גנטיות אלה חלה פגיעה בראייה שלרוב מתחילה בגיל צעיר ומחמירה בהדרגה במהלך השנים. מצבים אלה יכולים להיגרם על ידי מוטציות בלמעלה מ-300 גנים שונים, שכל אחד מהם קשור לתפקוד התקין של הרשתית, ובפרט לתפקודם של התאים קולטני האור (פוטורצפטורים) שנמצאים בה. ברוב המקרים, עדיין לא קיים טיפול המוכח כיעיל ומאושר לשימוש בבני אדם, וההתמודדות עם איבוד הראייה עלולה להיות מאתגרת. דווקא משום כך, חשוב ומעודד לדעת שכיום מתבצעים ברחבי העולם כ-50 מחקרים קליניים שעוסקים בניוון רשתית תורשתי. מדובר במאמץ מדעי עצום ובעלויות עתק המוערכות במיליארדי דולרים, המושקעים במסירות לטובת פיתוח שיביא לשיפור בראייה ויהווה בשורה למטופלים.
כיווני פיתוח ומחקר
כיווני הפיתוח נחלקים לקבוצות העיקריות הבאות:
טיפולים גנטיים - כלומר התערבויות שמכוונות לתיקון, החלפה או עריכה של גן ספציפי שידוע כגורם לניוון רשתית. התערבויות כאלה יתאימו במקרים בהם המחלה נגרמה על ידי הגן המדובר.
טיפולים תאיים - עוסקים לרוב בהשתלה של תאי גזע שיכולים להתמיין ולהחליף את תאי הרשתית המנוונים או להפריש חומרים המגינים עליהם מפני הרס נוסף.
טיפולים מולקולריים - לרוב מדובר בפיתוח תרופות שמתמודדות עם מנגנוני נזק תאיים, ללא קשר לגן הספציפי. ראוי לציין גם את הטיפולים האופטוגנטיים, העוסקים בהשתלה גנטית של חלבון רגיש לאור בתאי רשתית שאינם פוטורצפטורים, על מנת להקנות להם יכולת חישה לאור ולאפשר קיום של תהליך הראייה.
בסקירה זו נתמקד בעיקר במחקרים קליניים שנמצאים בפאזה 3, כלומר טיפולים שנמצאו בטוחים לשימוש והודגמו באופן ראשוני כיעילים, וכעת נבדקים בקרב קבוצת מטופלים גדולה יחסית.
מחקר VISTA של חברת Beacon Therapeutics מתמקד בטיפול ברטיניטיס פיגמנטוזה (RP) המועברת בתאחיזה ל- X שנגרמת על ידי מוטציות בגן RPGR. במחקר ניתן טיפול גנטי (laru-zova, AGTC-501) שמכניס לקולטני האור גן המאפשר להם לבטא את החלבון החסר, במטרה לשפר את תפקודם ולהאט את התקדמות הניוון.
במחקר OCU-400 של חברת Ocugen נבדק טיפול שמחדיר את הגן NR2E3 לרשתית. גן זה חיוני לתפקוד תקין של תאי הרשתית ומווסת בהם תהליכים רבים, לרבות כאלה החשובים לתפקוד הראייתי. התקווה היא שהעשרה של הרשתית בגן זה תאפשר לשפר את התפקוד הכולל שלה באופן "אגנוסטי", כלומר שאינו תלוי בגן או במוטציה הספציפית שגרמו לניוון.
טיפול נוסף מתבסס על שימוש במקטעי רנ''א קצרים (Anti-sense oligonucleotides) המתחברים לאזורים המכילים מוטציות בעלות אפקט מזיק. הקישור של מקטעים אלה "ממסך" את המוטציה ומנטרל את האפקט המזיק שלה, וכך מתאפשר לתאים לייצר חלבון תקין (במקום החלבון הפגום או החסר). אמנם לאחרונה דווח כי טיפול זה לא הוכח כיעיל בשיפור הראייה בניוון מסוג Leber congenital amaurosis (LCA) שנגרם על ידי מוטציה בגן CEP290, אולם הטכנולוגיה נרכשה על ידי חברת THEA שצפויה להשיק בעתיד מחקר קליני מחודש.
בתחום הטיפולים התאיים, ראוי לציין פיתוח של חברת jCyte המיועד ל-RP או תסמונת אשר (Usher syndrome). התכשיר מכיל תאי גזע שהתמיינו לתאים קרובים לפוטורצפטורים, שמוזרקים לעין במטרה שפקטורי גדילה שמשתחררים מהם יתמכו בתאי הרשתית החולים ויאפשרו לשפר את תפקודם. לאחרונה התפרסם כי במחקר פאזה 2b התקבלו תוצאות מבטיחות, כאשר קרוב ל-40% מהמטופלים השיגו שיפור משמעותי ומובהק בחדות הראייה.
מקבוצת הטיפולים המולקולריים, מחקר מעניין במיוחד הוא ה-NAC Attack שנערך בהובלת אוניברסיטת Johns Hopkins בארה''ב, ובו נבדקת היעילות של המולקולה N-Acetyl-Cystein) NAC) כטיפול אגנוסטי בניוון רשתית תורשתי. העיקרון המדעי של הטיפול מתבסס על כך שכאשר מספר קולטני האור יורד, נוצרים ברשתית תנאים של עקה חמצונית שעלולה לפגוע בקולטני האור הנותרים. NAC הנה תרופה נוגדת-חמצון שיכולה להפחית את העקה החמצונית ובכך להאט את קצב איבוד הראייה. החברה קיבלה אישור FDA מיוחד לתהליך פיתוח מזורז ותוצאות המחקר צפויות בשנים הקרובות.
מחקר Dragon של חברת Belite Bio בודק טיפול חדש למחלת סטארגרדט, שמאופיינת בניוון תורשתי של מרכז שדה הראייה. התרופה מעכבת את המנגנון שמעביר ויטמין A לרשתית. במחלה נגרמת הצטברות עודפת של נגזרות רעילות של ויטמין A שפוגעות בתאי הרשתית, ולכן הפחתה בכמות הויטמין שיגיע לרשתית תוביל לירידה ברמות הנגזרות הרעילות אליהן נחשפים התאים. התקווה היא שהטיפול יאט את קצב איבוד הראייה.
כל זה הוא חלק קטן מהעבודה הרבה שמתבצעת בעולם, וכולנו תקווה שכבר בשנים הקרובות תחול פריצת דרך שתאפשר לנו להציע טיפול בטוח ויעיל במקרים רבים נוספים של ניוון רשתית. עד אז, חשוב להתמיד במעקב רפואי, לקבל תמיכה מקצועית ורגשית, ולהישאר מעודכנים בנוגע לחידושים בתחום.
פרופ' שירי סודרי היא מנהלת השירות למחלות גנטיות וניווניות של הרשתית, מערך העיניים, המרכז הרפואי רבין, מכון פלזנשטיין למחקר רפואי, אוניברסיטת ת"א