עולם הגנטיקה הרפואית התקדם בצעדי ענק בעשורים האחרונים, בחלקו בשל פרוייקט הגנום האנושי שנתן תנופה משמעותית להתפתחויות טכנולוגיות ומדעיות. פרוייקט הגנום האנושי החל ב- 1990 בשיתוף פעולה של מעבדות מחקר מרחבי העולם. הטיוטה הראשונה של הרצף הגנומי בבני אדם פורסמה ב-2001 והטיוטה האחרונה הכוללת את קצות הכרומוזומים, telomere to telomere, התפרסמה ב- 2022. בעקבות הידע שהושג על רצף הגנום בבני אדם, התאפשרה התפתחות טכנולוגית ב- 2005 של ריצוף מהדור הבא (נקרא גם ריצוף עמוק) שמאפשר לנו כיום לקרוא את הרצפים הגנומיים באדם באופן קל וזול יחסית, וכך שיעור האבחון של מחלות גנטיות הולך ועולה. בד בבד עם העלייה באבחון של אנשים החולים במחלות גנטיות, עולות השאלות של סיכון הישנות במשפחה לילד חולה נוסף ואפשרויות הטיפול והמניעה. לצערנו, כיום אפשרויות הטיפול מוגבלות למספר קטן יחסית של תסמונות גנטיות, אך ברגע שישנו אבחון גנטי לפרט החולה, ניתן להעריך את סיכון ההישנות במשפחה לפי צורת התורשה ואף לאפשר למשפחה לבצע אבחון טרום לידתי או טרום השרשה. סיכוני ההישנות שונים לפי צורת התורשה של כל מחלה ומחלה. למשל, במחלה דומיננטית המורשת מהורה חולה, סיכון ההישנות אצל הילדים מגיע ל-50%, ובמחלות רצסיביות, בהן שני בני הזוג בריאים אך נשאים למחלה, סיכון ההישנות הינו של 25% בכל היריון. אבחון טרום לידתי מתבצע לאחר שכבר הושג היריון, בעזרת בדיקת סיסי שליה בשליש הראשון להיריון, עם סיכון של עד 1% להפלה מהבדיקה הפולשנית; או בבדיקת מי שפיר שנעשית בטרימסטר השני להיריון, עם סיכון הפלה של כ-1:1000. במידה והעובר חולה, הזוגות יכולים לבחור לפנות להפסקת היריון לאחר אישור ועדה. זוגות שזקוקים להפריה חוץ גופית (הפריית מבחנה, IVF) בשל ליקוי פריון, או זוגות שמעוניינים להימנע מהפסקת היריון בשל סיבות פסיכולוגיות, אתיות או דתיות, יכולים לפנות לאבחון גנטי טרום השרשתי (PGD).
אבחון גנטי טרום השרשתי
PGD הינו כלי מתקדם המאפשר לאתר מחלות גנטיות בעוברים שנוצרו בהפריה חוץ גופית, עוד לפני החזרתם לרחם. מטרת התהליך היא לאפשר לזוגות הנושאים מוטציות גנטיות ידועות להימנע מהעברת מחלות תורשתיות קשות לצאצאיהם, ובכך להקטין את הצורך בהפסקות הריון מסיבות גנטיות.
PGD מתבצע במספר שלבים: תחילה מבוצעת הפריה חוץ גופית, לרוב בשילוב הזרקת זרע לתוך ביצית (פרוצדורה הנקראת ICSI), שנועדה להבטיח שהעובר יכיל חומר גנטי ידוע בלבד. לאחר מכן, בשלב של 6-8 תאים (יום 3) או בשלב הבלסטוציסט (יום 5-6), נלקח תא או מספר תאים מהעובר לבדיקה גנטית. הבדיקה מתבצעת בשיטות מתקדמות בהתאם למוטציה ולמחלה הנבדקת. רק עוברים החופשיים מהמחלה הנבדקת יוחזרו לרחם.
PGD מהווה פתרון ייחודי עבור משפחות בסיכון למחלות תורשתיות, ביניהן גם מחלות רשתית תורשתיות, כגון רטיניטיס פיגמנטוזה, מחלתStargardt, אכרומטופסיה, Leber congenital amaurosis ועוד. מחלות אלו עלולות לגרום לעיוורון או לפגיעה קשה בראייה, והן מועברות במגוון דפוסי הורשה: אוטוזומלית (שאינה קשורה למין) רצסיבית, דומיננטית או בתאחיזה ל-X. לדוגמה, במשפחות עם רטיניטיס פיגמנטוזה דומיננטית, בהן אחד ההורים חולה במחלה ובכל היריון ישנו סיכון של 50% ללידת ילד חולה, PGD מאפשר לזהות ולהחזיר לרחם רק עוברים שאינם נושאים את המוטציה הדומיננטית, ובכך למנוע לידת ילד חולה. במחלות רצסיביות PGD מאפשר להימנע מהחזרת עוברים חולים הנושאים שתי מוטציות פתוגניות, אחת מכל הורה, כלומר להבטיח לידת ילד שאינו חולה.
השלם גדול מסך חלקיו
ישנה חשיבות רבה לשיתוף הפעולה ההדוק בין רופאי עיניים, גנטיקאים רפואיים, רופאי פוריות, אמבריולוגים וצוות מעבדת PGD להשגת אבחון טרום השרשה מוצלח במחלות עיניים תורשתיות. תהליך זה כולל אפיון גנטי מדויק של המוטציה במשפחה, פיתוח פרוטוקול בדיקה ייעודי במעבדת PGD לבדיקת כל משפחה ומשפחה, וביצוע הבדיקה במעבדה גנטית מתקדמת. הצלחת התהליך תלויה באיכות הביופסיה העוברית, בטכנולוגיה הגנטית ובניסיון הצוות.
כיום, PGD נחשב לאפשרות מבוססת ויעילה למניעת העברת מחלות גנטיות, כולל מחלות רשתית תורשתיות, ומאפשר לזוגות בסיכון להביא לעולם ילדים בריאים. עם זאת, יש להדגיש כי מדובר בתהליך מורכב, יקר ולעיתים ממושך, הדורש תמיכה רגשית ועיבוד גנטי מקיף. בנוסף, למרות השימוש בטכנולוגיה מתקדמת זו, עדיין קיימת המלצה לבצע אבחון גנטי טרום לידתי (בעזרת דיקור מי שפיר) בשל סיכון קטן אך קיים לטעויות, הנובע ממגבלות טכניות וביולוגיות של בדיקת תא בודד.
לסיכום, PGD מהווה נדבך חשוב במניעת העברת מחלות רשתית תורשתיות, ומאפשר לזוגות בסיכון להביא ילדים בריאים, תוך הפחתת הצורך בהפסקות הריון מסיבות גנטיות. הצלחת התהליך תלויה בשיתוף פעולה רב-תחומי, בטכנולוגיה מתקדמת ובייעוץ גנטי מקצועי.
פרופ' חגית בריס פלדמן היא מנהלת המכון הגנטי והמרכז הגנומי, מרכז רפואי ת"א, איכילוב