מחקר בתאי גזע: מהפכה במחקר ובטיפול הרפואי
בשנת 1998 הצליח פרופ' ג'יימס א. תומסון (ארה"ב), בשיתוף עם פרופ' יוסף איצקוביץ' אלדור (ישראל), להפיק לראשונה תאי גזע עובריים אנושיים (hESC).
לתאי גזע עובריים שתי תכונות ייחודיות: יכולת בלתי מוגבלת להתחלק ולחדש את עצמם ופלוריפוטנטיות - היכולת להתמיין לכל סוג של תא בגוף האדם.
בשנת 2012 זכה פרופ' שיניה יאמאנאקה (יפן) בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על הישגו ההיסטורי: לגרום לתאים אנושיים בוגרים להפוך לתאי גזע פלוריפוטנטיים (iPSC).
ברוכים הבאים לחזית המחקר הרפואי - טיפול בתאי גזע אנושיים: תחום פורץ דרך, עם פוטנציאל להשיב תפקוד לאיברים שנפגעו ממחלות, המאפשר תקווה לחולים במחלות חשוכות מרפא.
ברחבי הארץ והעולם, אלפי קבוצות מחקר וסטארט-אפים ביו-רפואיים משקיעים מאמצים אדירים בקידום המחקר בתאי גזע וביישומיו הטיפוליים מרחיקי הלכת.
היתרון הישראלי
במשך למעלה מ-25 שנים, רופאים ומדענים ישראלים מובילים את המחקר בתחום תאי הגזע וזוכים להכרה בינלאומית כפורצי דרך בתחום. עם למעלה מ-30 קבוצות מחקר וסטארט-אפים ביו-רפואיים בישראל, המתמקדים במחקר קליני של תאי גזע אנושיים,
ישראל היא מובילה עולמית בפרסום מחקר תאי גזע לנפש.
היתרון הישראלי אינו עניין של מה בכך! למרות גודלה, המגוון האנושי בישראל, כאומה המורכבת מ''צברים'' ומהגרים מכל קצוות תבל, הוא נכס אסטרטגי אדיר.
מאגר אתני וגנטי מגוון זה, מאפשר לזהות הבדלים גנטיים, החיוניים לשיפור יעילות הטיפולים, לא רק לתושבי ישראל, אלא למטופלים בכל רחבי העולם.
בנוסף ליתרון זה, עלויות המחקר בישראל נמוכות משמעותית, בהשוואה למדינות מערביות אחרות.
למה קונסורציום?
הקונסורציום הישראלי למחקר חדשני בתאי גזע לשימוש קליני, שהוקם בשנת 2022, מספק פלטפורמה המאפשרת ליותר מ-30 קבוצות מחקר ישראליות להתאגד, תוך התגברות על חסמים בדרך לפיתוח תאי גזע ליישומים טיפוליים חדשניים.
הקונסורציום מטפח סינרגיה ושיתוף ידע ומניע מחקר יישומי לעבר הישגים, שיועילו לאנושות כולה. בעוד שהקונסורציום מתמקד כיום בישראל, החזון שלו הוא להתרחב ולהזמין חוקרים ממדינות נוספות להצטרף בעתיד.
המשך הדרך כולל: ניווט דרך מורכבויות המחקר, התגברות על מכשולים בשיתופי הפעולה, ניהול משאבים חדשני, גיוס כספים אסטרטגי ותרגום התגליות החדשות ליישומים קליניים בעלי השפעה.
מטרות ותוכנית פעולה
- לייסד ביו-בנק לאומי של תאי גזע עבור תאי גזע פלוריפוטנטיים (עובריים ומושרה), נגיש למחקר מתקדם ולפיתוח טיפולים;
- להאיץ את היצירה של תאי גזע פלוריפוטנטיים אוניברסליים המועמדים להשתלה, ללא חשש מדחייה חיסונית;
- להקים מאגר לאומי לתאי גזע ספציפיים לרקמות: רקמות רבות מסתמכות על תאי גזע ספציפיים לתפקוד תקין. המאגר הלאומי של הקונסורציום יספק לחוקרים את האמצעים לחקור מחלות באיברים ספציפיים ולפתח טיפולים חדשים באמצעות תאי גזע ספציפיים לרקמות;
- ליצור פלטפורמת שיתוף מדעית המטפחת שיתוף פעולה בין מומחים בישראל. הגישה החדשנית של הקונסורציום שוברת מחסומים ומספקת הדרכה ותמיכה רציפה לקבוצות מחקר החוקרות מחלות שונות, תוך האצת פריצות דרך חיוניות.
הנהגת הקונסורציום
הקונסורציום, בהובלתם של פרופ' נועם שומרון ומר אוהד להב, מתהדר בוועדת היגוי מצוינת עם מומחים ברמה עולמית, כמו: פרופ' אהרון צ'חנובר, חתן פרס נובל לכימיה; פרופ' בנימין ראובינוף, מהחלוצים בעולם בשימוש בתאי גזע עובריים אנושיים;
פרופ' בנימין דקל, מהחוקרים החדשניים והמוכרים בתחום הביולוגיה של תאי גזע והרפואה הרגנרטיבית; פרופ' נועם שומרון, שמחקריו משלבים בינה מלאכותית ושיטות חישוביות כדי לחקור את ויסות ביטוי הגנים ותפקידם בבריאות ובחולי; פרופ' אדו פרלמן, מומחה לתפקוד הרשתית, שהשתמש בתאי גזע פלוריפוטנטיים מושרים מחולים כדי לחקור את המנגנונים התאיים המובילים לאובדן ראייה מרכזית אצל אנשים הסובלים מניוון מקולרי מולד;
פרופ' ניסים בנבנישתי, מומחה להנדסת רקמות, ביולוגיה של תאי גזע, גנטיקה אנושית וחקר הסרטן; פרופ' ליאור גפשטיין, מחלוצי פיתוח אסטרטגיות ייחודיות להבחנה בין קרדיומיוציטים, לבין תאי גזע עובריים עובריים (hESC) ותאי גזע פלוריפוטנטיים (iPSC
ופרופ' מרדכי שני, מומחה לאפידמיולוגיה ומדיניות בריאות הציבור, שכיהן שתי קדנציות כמנהל משרד הבריאות.
לסיכום
דמיינו עתיד, שבו טיפולים תאיים רגנרטיביים ינצחו מחלות מאתגרות. דמיינו עולם שעוצב על ידי מחקר פורץ דרך של הקונסורציום: תאי גזע אוניברסליים, טיפולים ממוקדים וידע משותף שמשנה חיים ברחבי העולם.
תמיכתה של קרן ABC מקדמת אותנו לעבר חזית המחקר הרפואי ומסייעת לאנושות להתעלות מעבר לגבולות המחלות וההזדקנות.
הצטרפו אלינו בעיצוב עתיד שבו טיפולים תאיים רגנרטיביים מגדירים מחדש את הפוטנציאל האנושי, בו הפילנתרופיה שלכם הופכת לזרז לשינוי טרנספורמטיבי ויחד, אנו מחוללים מהפכה בחיים ברחבי העולם.