גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
הצטרף-לתורמים תרום-לנו
עמותת לראות

כנס רשתית איכילוב רכטמן DRCRnet

ביוני 2016 התקיים בבי"ח איכילוב כנס שדן בתוצאות מחקרי קבוצת ה  DRCR.net, קבוצת מחקר העוסקת בהשפעת הטיפולים השונים בסיבוכי סוכרת ברשתית והנמצאת בחסות רשות הבריאות האמריקאית.  המרצים הראשיים בכנס היו הפרופסורים ניל וסוזן ברסלר מארה"ב, מבכירי רופאי הרשתית בעולם ובין החוקרים המובילים  ב DRCR.net.

בנוסף לאמור על מחקרי ה DRCR.net במאמר המופיע בגיליון זה (עמוד X ) על הטיפולים החדשים בבצקת מקולרית סוכרתית (DME), הציג פרופ’ ניל ברסלר את ממצאיו של מחקר חדש (פורסם לראשונה ב 9 ביוני 2016) על יחסי העלות- תועלת של תרופות ה Anti VEGF  השונות ב DME. המאמר  האיר את בעיית העלות הכספית הגבוהה של מתן הטיפול המיטבי מבחינה רפואית. העלות השנתית של הזרקות Anti VEGF לכלל מחלות הרשתית (בעיקר נוון רשתית רטוב= Wet Age  Related Macular Degeneration) הגיעה ב 2010 בארה"ב בלבד ל 2 מיליארד דולר. ב 2013 העלות עלתה ל 2.5 מיליארד דולר  ואילו ב 2016 (לדברי פרופ’ ניל ברסלר) היא תגיע ל 3 מיליארד דולר.  במחקרים של ה DRCR.net  אמורים להינתן בממוצע כ 17 הזרקות Anti VEGF במהלך 5 השנים הראשונות של טיפול ב DME.  המחקר ההשוואתי בין אבסטין, אילייה ולוסנטיס ל DME  (פרוטוקול T, ראה המאמר בעמוד X) הוכיח כי מתן תרופות המקור (אילייה ואחריה לוסנטיס) יעילות יותר מאבסטין במקרי DME  עם חדות ראיה של 6/15 ומטה.  מתן הטיפול הרפואי על סמך ממצאי מחקר זה יובילו ליותר חולי סוכרת  לשמור על  ראייתם אולם בעלות ניכרת הן להם (עקב השתתפות עצמית) והן למערכות הבריאות.  עלות זאת מוערכת, בארה"ב לבדה, במיליארדי דולרים רבים לאורך השנים. 

בנוסף, הציגה פרופ’ סוזן ברסלר את ממצאיו של מחקר בשם "פרוטוקול S"  המשווה בין לייזר להזרקות לוסנטיס בטיפול במצב מתקדם של רטינופטיה סוכרתית (רטינופטיה סוכרתית שגשוגית, Proliferative Diabetic Retinopathy, PDR). מאז שנות השבעים ועד היום, הטיפול המוכח היחיד למצב של PDR הינו טיפול לייזר בשם   Panretinal Photocogulation (PRP) בו מבוצעות צריבות לייזר רבות בהיקף הרשתית. ה PRP  מפחית ב 50% את הסיכון לאיבוד חדות הראיה אך כרוך בפגיעה מסויימת בשדה הראיה ובראיית הלילה. בנובמבר 2015 התפרסמו תוצאות של שתי שנות הטיפול הראשונות של "פרוטוקול S" והוא עתיד להימשך כ 5 שנים. כעבור שנתיים של טיפול, חדות הראיה הממוצעת בקבוצת הלוסנטיס היתה טובה יותר מקבוצת ה PRP  ב 2.2 אותיות בממוצע (עם משמעות סטטיסטית). בנוסף, העיניים בקבוצת הלוסנטיס סבלו פחות מה PRP מפגיעה ברגישות לאור בשדה הראיה, פיתחו משמעותית פחות DME  ונזקקו לפחות ניתוחי הוצאת תוכן זגוגית העין (Vitrectomy).  במידה ותוצאות אלו יתקבלו גם כעבור 5 שנות מחקר (צפויות להתפרסם ב 2018), הן עשויות להביא לשינוי משמעותי בדרך הטיפול ב PDR ולשימוש רב עוד יותר בהזרקות Anti VEGF  בחולי סוכרת.