גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
הצטרף-לתורמים תרום-לנו
עמותת לראות

העין הסוכרתית

ד"ר עירית רוזנבלט

בית חולים בילינסון - מרכז רפואי רבין, פתח תקווה

חברת המועצה הלאומית לסוכרת

 

 

 

 

הסוכרת יכולה  לפגוע  בעין במספר צורות, כשהשכיחה ביותר היא פגיעה ברשתית העין. צורה זו נקראת רטינופטיה סוכרתית  Diabetic Retinopathy  (ר.ס. או DR )

הרטינופטיה הסוכרתית (ר.ס.) יכולה לגרום לירידה בראיה לעיתים עד כדי עיוורון.

ר.ס. היא אחת הגורמים המובילים לעיוורון בעולם המערבי והסיבה השכיחה ביותר לאבדן ראיה חמור אצל אנשים צעירים בגילאי 20-65 , אנשים בגיל העבודה.

 

מהי  הרטינופטיה הסוכרתית

הר. הס. היא מחלה של כלי הדם הקטנים –
כלי הדם הבריאים של הרשתית הם בעלי דופן אחיד, בלתי חדיר ובמצב בריא אינם דולפים.

 

 

 

תמונה מס' 1 – מבנה תקין של עין ורשתית

 

ברשתית של חולה סוכרת, יש בשלב ראשון הפרעה במבנה התקין של דופן כלי הדם הקטנים.  כלי הדם מאבדים את שלמות הדופן שלהם, מופיעים אזורים דקים יותר עם התרחבויות מקומיות (מיקרו-אניאוריזמות)

יש שבירה של מחסום הדם-רשתית (Blood-Retinal Barrier)  והופעת דלף  מכלי הדם.

דרך הדופן הפגועה דולפים נוזלים, חלבונים ושומנים ולעיתים גם דם. דלף זה יוצר בצקת מקומית  עם שקיעת חומרים בשכבות הרשתית הנראים כתפליטים קשים או דימומים (תמונה 2)

 

 

 

 

תמונה מס 2:

מימין – רשתית תקינה , משמאל –רטינופטיה סוכרתית: Non Proliferative DR (NPDR) 

 

שינויים אלה גורמים להפרעה הולכת ומתגברת בראיה. במקביל לדלף,  יכולות להיווצר גם חסימות של כלי דם קטנים עם אוטמים מקומיים  ואזורים בהם אספקת החמצן נפגעת .  

 

גם הרכב הדם אצל חולה סוכרת שונה מאדם בריא. הובלת החמצן ע"י הדם יכולה נפגעת  וע"י כך מגיע פחות חמצן לרקמות הגוף השונות ובהן לרשתית העין   דבר המגביר  את השינויים הנובעים מהפרעה באספקת החמצן (שינויים איסכמים)

 

אלה השלבים הראשונים של המחלה והיא נקראת אז רטינופטיה סוכרתית  לא שגשוגית - 

:Non Proliferative DR (NPDR)  שלב זה של המחלה יכול  להיות ללא סימנים כלל, או להתקדם עד לירידה קשה בחדות הראיה.

בשלב זה יכולה להיות ירידה בראיה בדרגות חומרה שונות בהתאם למיקום כלי הדם הדולפים, למרחקם מאזור מרכז הראיה, ולמקום הצטברות המשקעים. דלף ניכר באזור המקולה (מרכז הראיה ברשתית) יכול לגרום לבצקת מקומית  עם ירידה בראיה. חלק ניכר מהירידה בראיה כבר בשלבים אלה הוא בלתי הפיך אם כי עיוורון מלא ממצב זה  נדיר מאד.

שינויים איסכמים אלה מהווים גירוי ליצירת חומרים   מסוג VEGF המובילים להגדלת חדירות כלי הדם, התגברות הבצקת, התגברות ההפרעה האיסכמית  ובכך לשלב המתקדם במחלה שהוא השלב השגשוגי – 

 

Proliferative DR (PDR):  בשלב זה,   גדלים כלי דם חדשים על פני הרשתית או על פני עצב הראיה ואל תוך הזגוגית (תמונה מספר 2). כלי הדם החדשים  אינם כלים בריאים  והם דולפים. הם גם דקים ושבירים ויכולים לדמם ולגרום לראיה מעורפלת.

 

 

 

 

 

 

תמונה 2– רטינופטיה שגשוגית: רשת מסועפת של כלי דם חדשים מעצב הראיה , תפליטים ודימומים

 

בשלבים מאוחרים, בתהליך של  התארגנות והצטלקות,  עלולים כלי הדם החדשים  להתכווץ, למשוך את הרשתית ולהפרידה ממקומה . מצבים אלה גורמים לירידה קשה בראיה ואף לעיוורון וזו הסיבה העיקרית לעיוורון בקרב חולי הסוכרת.

 

באותו מנגנון של עליה ברמת ה VEGF, יכולים להיווצר גם כלי דם חדשים על פני הקשתית (Iris) עם הפרעה בניקוז נוזלי העין, עליה בלחץ התוך עיני ויצירת  ברקית (גלאוקומה)

 

 

סימני המחלה
למרות הנזק הקשה שיכול להיגרם לראיה במחלה זו – אין היא מלווה בכאבים. לעיתים אין כלל סימני אזהרה והראיה נשארת טובה למרות התקדמות המחלה.

הירידה בראיה מופיעה רק כשהמחלה כבר בשלבים מתקדמים או כשהיא מערבת את אזורי הרשתית המרכזיים: במקרים בהם יש בצקת באזור המקולה-מופיעה עיוות התמונה וירידה בחדות הראיה ובראיה המרכזית – עם קושי קריאה, נהיגה וזהוי . במקרים בהם יש דמום אל תוך הזגוגית מכלי הדם החדשים-מופיעים כתמים שחורים בשדה הראיה וכאשר הדמום  מסיבי או במקרים בהם כבר קיימת הפרדה של הרשתית -יתכן אבדן ראיה מוחלט.
בשלבים אלה הטיפול המקובל עד היום היה יעיל פחות ולא תמיד יכול להחזיר ראיה שאבדה.

לכן אין לחכות עד להופעת סימנים וכל חולה סוכרת חייב להיבדק ע"י רופא עיניים בצורה מסודרת ותקופתית.
הצורך בטיפול או בשכיחות הביקורות יקבע ע"י רופא העיניים.

 

 

שכיחות המחלה:
סיבוכי הסוכרת בעיניים שכיחים מאד!
שכיחות הר.ס. עולה עם משך הסוכרת והיא קיימת בכ-85% מכלל הסוכרתיים  החולים בה מעל 25 שנה.
שכיחות הר.ס. ובעיקר חומרתה משתנה. היא יכולה להתבטא בכל קשת האפשרויות – החל משנויים עדינים מאד ובלתי מסוכנים שרק בבדיקות מאד יסודיות ניתן לאבחן ושאינן דורשים כל טיפול – ועד לעיוורון מוחלט. רטינופטיה סוכרתית שמאיימת על הראיה נמצאת בכ 8% מכלל חולי  סוכרת  מבוגרים

 

 ללא טיפול, תתפתח ר.ס. קשה, שיגשוגית, אצל 60% מהחולים ובמחציתם תוביל לירידה חמורה בראיה (2).

בצקת של אזור מרכז הראיה ברשתית – בצקת מקולרית- היא ממצא שכיח ברטינופטיה סוכרתית וגורם ראשון במעלה להפרעה בראיה ולירידה  ניכרת בחדות הראיה