גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
הצטרף-לתורמים תרום-לנו
עמותת לראות

ניתוח קטרקט למטופלים בנוגדי קרישה – אין צורך בסיכונים של הפסקת הטיפול?

 

ניתוח קטרקט למטופלים בנוגדי קרישה – אין צורך בסיכונים של הפסקת הטיפול?

פרופ' אירית ברקת

רופאה בכירה ואחראית תחום הקרנית, מכון העיניים ע"ג גולדשלגר, מרכז רפואי שיבא, תל השומר

 

קטרקט הינו תהליך הדרגתי של התעכרות עדשת העין המתפתח בדרך כלל לאחר גיל 55 ושכיח מאד לאחר גיל 65. התסמינים העיקריים הם: טשטוש הראייה, סנוורים בלילה, ולעיתים ראייה כפולה ופגיעה בניגודיות בין צבעים.

הטיפול בקטרקט הוא בניתוח, במהלכו מוציאים את עדשת העין העכורה ובמקומה משתילים עדשה מלאכותית שקופה וצלולה. בטכניקות המודרניות ("פאקואמולסיפיקציה") יוצרים פתחים זעירים בשולי הקרנית באמצעות להב דקה, דרכם מוחדרים לעין מכשירים שמחוברים למכשיר אולטרסאונד זעיר וכך מפרקים ושואבים את תוכן העדשה העכורה. כיום משתמשים בחלק מהמקרים גם בלייזר פטוסקונד בנוסף לשימוש במכשיר ה"פאקואמולסיפיקציה" - הלייזר מסייע בחלק מפעולות ההכנה כגון יצירת הפתחים בקרנית, הפתח בקופסית הקדמית ו"ריכוך העדשה". לאחר סיום ניקוי כל תוכן העדשה מושתלת העדשה התוך-עינית המלאכותית במקום העדשה המקורית  בתוך שארית הקופסית של העדשה המקורית.

כאמור, רב האנשים שסובלים מקטרקט הם מבוגרים. במקביל, במבוגרים יש לא אחת בעיות של קרישי דם בגוף אשר עלולים לסכן את החיים ומצריכים טיפול מתמיד בתכשירים נוגדי קרישה. בשנים האחרונות רווחות ההתוויות לנטילת נוגדי קרישה למניעת היווצרות קרישי דם או תסחיפים בקרב אנשים עם גורמי סיכון כגון: הפרעות קצב, מחלות לב, או מחלות כלי דם. יש לא מעט אנשים הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד להיווצרות קרישי דם  והם מטופלים בטיפול משולב הן של נוגדי קרישה (קומדין) והן של נוגדי טסיות (אספירין או פלאביקס). לאחרונה נכנסו לשימוש נוגדי קרישה חדשים (NOAs) כגון: פרדקסה(Dabigatran) , אליקויס Apixaban)), וקסרלטו .(Rivaroxaban)

משך שנים רווחה הגישה כי כאשר חולים אלה זקוקים לניתוח קטרקט יש להפסיק את הטיפול התרופתי נוגד הקרישה או נוגד הטסיות כשבוע- שבועיים לפני הניתוח, מתוך חשש לדמם במהלך הניתוח או לאחריו. מצד שני, הפסקת הטיפול והפרת האיזון של קרישיות הדם עלולים לחשוף את החולים האלה להיווצרות קרישי דם או תסחיפים מסכני חיים. על מנת לענות על שאלת הבטיחות של המשכיות הטיפול נוגד הקרישה במהלך ניתוח קטרקט, נערכו לאחרונה מחקרים שמטרתם הייתה להעריך באופן מבוקר את הסיכון לדימום במהלך או לאחר ניתוח קטרקט במטופלים הממשיכים ליטול כרגיל את תרופות נוגדי הקרישה שלהם. במחקר ראשון נבדק מהלך ניתוח הקטרקט בקרב חולים שהמשיכו ליטול את התרופה נוגדת הקרישה קומדין - והאם אם חשופים לסיכון מוגבר לדימום תוך-עיני. כל המנותחים עברו בדיקות עיניות והערכה המטולוגיות של תפקודי הקרישה לפני הניתוח. הניתוח בוצע בהרדמה מקומית וכלל פירוק העדשה העכורה באמצעות מכשיר פאקואמולסיפיקציה. בוצע רישום מדויק של תפקודי דמם במהלך או לאחר הניתוח. מתוצאות המחקר עולה כי לא נצפו אירועים של דימומים תוך-עיניים משמעותיים ורק ל-6.3% היה דימום עיני חסר משמעות לאחר הניתוח אשר נספג בשבוע הראשון ללא שאריות או נזק כלשהו. מסקנת המחקר הייתה כי ניתוח קטרקט במקרים של קטרקט לא מורכב ניתנן לביצוע ברמת בטיחות גבוהה גם כאשר המטופל נוטל נוגדי קרישת דם קומדין. המחקר השני היה מאתגר יותר וכלל  מנותחים בגילאי 51 עד 90 שנזקקו לניתוח קטרקט אבל היו מטופלים בשילוב של נוגד הקרישה קומדין יחד עם נוגדי טסיות (אספירין או פלאביקס). מדובר באנשים עם מחלות חמורות וסיכון מוגבר מאד לקרישי דם או תסחיפים כגון חולים עם הפרעות קצב (כגון פרפור לב) ושעברו שבץ מוחי, משותלי לב וכד'. מדדי קרישיות דם ותפקודי הטסיות נבדקו בסמוך לניתוח, יום למחרת וכעבור שבוע. גם במחקר זה ניתוח הקטרקט כלל ריסוק העדשה במכשיר הפאקואמולסיפקציה והשתלת עדשה תוך עינית בהרדמה מקומית. מתוצאות המחקר עולה כי לא נצפו דימומים בעיניים במהלך הניתוח או בביקורת לאחר שבוע. כמו כן אצל אף מטופל לא דווח על אירוע של היווצרות קרישי דם. המחקרים האלה מאששים את התחושה שהייתה נפוצה לאחרונה בקרב רופאי עיניים, שכיון שניתוח הקטרקט המודרני מבוצע ללא סכנה משמעותית לדמם -  אין צורך בהפסקת טיפולים "מדללי דם". הערכת הממצאים באופן מבוקר במקביל להערכה מדויקת של תפקוד הקרישה איפשרה אומדן טוב על מנת לבסס את המסקנה שאין צורך להפסיק את הטיפול הקבוע בנוגדי קרישה ו/או נוגדי טסיות לפני ניתוח קטרקט שגרתי, והניתוח בטוח כשאר החולה ממשיך כרגיל את הטיפול התרופתי הקבוע שלו. כך, ניתן להימנע מהסיכונים לקרישי דם או תסחיפים בחולים  מורכבים אלה כאשר נזקקים לניתוח קטרקט לא מורכב.