גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
הצטרף-לתורמים תרום-לנו
עמותת לראות

קרטוקונוס

קרטוקונוס

מנהלת שרות קרנית בית חולים מאיר, כפר-סבא

 

קרטוקונוס הינה מחלת קרנית  שכיחה, ושכיחות המחלה משתנה באיזורים גאוגרפים שונים ונעה בין 2/1000 עד 6/1000. הארעות המחלה -  1/2000 מקרים בשנה. הקרנית הינה המבנה הכי קדמי בעין (ניתן להקביל אותה לזכוכית השעון), היא שקופה ובעלת צורה כיפתית. בקרטוקונוס מרכז הקרנית עובר הדקקות ובלט מתקדם עד כדי כך שהקרנית מקבלת צורת קונוס (חרוט). עיוות זה של הקרנית הינו אסטיגמציה - עיוות של התמונה המתקבלת על ידי העין. לרוב מטופלת מחלה זו על ידי שימוש במשקפיים, עדשות מגע או התערבות כירורגית. מחלה זו איננה מובילה לעיוורון מוחלט, אך יכולה לגרום לירידה ניכרת בחדות ואיכות הראיה. תתכן פגיעה ביכולת הנהיגה, הקריאה וראיית הלילה. מרבית מקרי הקרטוקונוס הינם ספורדים, והיסטוריה משפחתית חיובית ב 6-8% מהמקרים. לקרובים בריאים מדרגה ראשונה של חולי קרטוקונוס יש סיכון גבוה יותר להראות אבנורמליות סמויה במיפוי קרנית.

פתוגנזה (התהוות המחלה): הסיבות למחלה אינן ידועות וכנראה מדובר במחלה מולטיפקטוריאלית. נמצא קשר בין קרטוקונוס לאיזור מסוים בכרומוזום 21 בחלק מהמקרים. בתסמונת דאון, שהינה מחלה שבה קיימים 3 כרומוזומים מסוג 21 אכן קיימת שכיחות גבוהה של קרטוקונוס.  

מחקרים שונים מצאו שקיימת שכיחות מעט גבוהה יותר של המחלה בנשים, מצד שני, ישנם מחקרים שדיווחו על שכיחות גבוהה יותר בקרב גברים. תתכן החמרה של קרטוקונוס במהלך הריון.

קרטוקונוס מתאפיין בהופעה בגיל ההתבגרות וממשיך להתפתח עד עשור שלישי או רביעי לחיים, ואז לרוב נעצר. קרטוקונוס יכול להתחיל מאוחר יותר במהלך החיים ולהתקדם או להעצר בכל גיל. הגיל הממוצע לגילוי קרטוקונוס הינו 25. ככל שחומרת הקרטוקונוס קשה יותר הגיל הממוצע לאבחון הינו נמוך יותר. כיום, עם הפנייה של אנשים צעירים לניתוחי לייזר להסרת המשקפיים, עקב ביצוע של בדיקות מקיפות לצורך התאמה הכוללות גם בדיקת מיפוי קרנית שהינה בדיקת הבחירה לגילוי מוקדם של קרטוקונוס, ניתן לאבחן קרטוקונוס בגיל צעיר יותר ובאנשים אסימפטומטים.

גורמים מיכניים: שפשוף עיניים נמצא כגורם אפשרי לקרטוקונוס. ההארעות של שפשוף עיניים נמצא ב 70% מהחולים מתישהו במהלך המחלה. מיקרוטראומה לשטח הפנים החיצוני של הקרנית בכל מנגנון שהוא כולל שפשוף עיניים, אלרגיה, הרכבת עדשות מגע, יכולים לשחרר חומרים בקרנית שיגרמו לשינויים במאפיינים הביומיכניים של הקרנית שיביאו להחלשות רקמת הקרנית, הדקקות ובלט שלה האופייניים לקרטוקונוס. השערה שהועלתה - מוות של תאי קרנית הנגרם כתוצאה ממיקרו-טראומות העוברות עליה. השערה נוספת באשר לגורם של קרטוקונוס הינה פעילות אנזימטית בלתי מאוזנת היוצרת תוצרי לוואי חומציים הגורמים להדקקות הקרנית. על הרופאים ליידע חולים עם קרטוקונוס להימנע לחלוטין משפשוף של העיניים.

ממצאים קליניים של קרטוקונוס: מרבית המקרים הינם דו-צדדיים. אך עין אחת יכולה להיות פגועה יותר. לעיתים, העין הפחות פגועה תראה אסטיגמטיזם גבוה בלבד. חולי קרטוקונוס מתלוננים לרוב על מספר סימפטומים:  ירידה בחדות הראייה, קיומן של "תמונות צללים" בשדה הראייה, כפילות או "מריחה" של עצמים בעיקר באסטיגמציה גבוהה, הופעה של "הילות אור" סביב מקורות אור או עצמים בוהקים ופגיעה בראיה תלת-מימדית עקב מחלה מתקדמת בעין אחת בעיקר.

מחלת הקרטוקונוס יכולה להיות לא מורגשת בשלבים הראשוניים, אך יכולה להתקדם עד כדי כושר ראייה נמוך מאוד (בעיקר עם הצטלקות הקרנית), כשאז נדרשת התערבות רפואית אפילו עד כדי השתלת קרנית.

אבחון המחלה: האבחון המדויק של המחלה נעשה בדרך כלל בבדיקת מיפוי קרנית. ישנם שלושה קריטריונים עיקריים לקביעת חומרת המחלה במיפוי: עובי הקרנית, עצמת העדשה המקסימלית של הקרנית(כוח דיופטרי של הקרנית) ועקמומיות הקונוס. מיפוי קרנית מאפשר אבחון בשלבים מוקדמים כאשר בבדיקת העיניים הקלינית עדיין לא ניתן לראות את הסימנים האופיינים למחלה.

 

טיפול בקרטוקונוס: בראשית המחלה, ניתן להתאים משקפיים לתיקון האסטיגמציה כשחומרתה קלה, אך כאשר האסטיגמציה מחמירה, לרוב יש לעבור לשימוש בעדשות מגע. העדשות יוצרות "שטח פנים חדש וסדיר" יותר מהמבנה החרוטי של הקרנית, וכך מאפשרות מעבר של גלי האור בצורה "חלקה" יותר אל הרשתית. פעמים רבות, התאמת העדשות מהווה אתגר בחולים אלו ונדרשים מספר שלבי ניסוי וטעיה עד למציאת העדשה המתאימה ולכן חשוב מאוד לפנות לאופטומטריסט או רופא עינים המתמחים בעדשות לקרטוקונוס. לציין, שהשימוש בעדשות מגע אינו מעכב את החמרת המחלה.

טיפול כירורגי: טיפול בלייזר (ניתוח תשבורת) - איננו מקובל אצל חולי קרטוקונוס שכן הסיכון בו עבורם גבוה ויכול לגרום להדרדרות ניכרת של המחלה!

שתלי טבעות: בטיפול זה מוחדרים שתלים דמויי חצאי טבעת אל תוך רקמת הקרנית. השתלים משנים את פני הקרנית לצורה "כדורית" יותר. לעתים קרובות יידרש צורך במשקפיים או עדשות מגע אף לאחר הניתוח וזאת כתלות בחומרת המחלה. לרוב, טיפול זה משפר את איכות הראייה של המושתל והמחקרים בתחום בשלב זה די מעודדים.

השתלת קרנית: כ- 25% מן החולים יזדקקו לניתוח של השתלת קרנית עקב איבוד כושר ראייה מעשי, זאת כתוצאה מהדקקות של הקרנית או היוצרותן של צלקות על הקרנית. ההחלמה מן הניתוח אורכת כחודש אך עוברת כשנה עד לשיקום הראיה המקסימלי.

השתלת קרנית שכבתית קדמית (Deep Anterior Lamellar Keratoplasty (DALK: בניתוח זה מבוצעת השתלה חלקית של הקרנית ומחליפים רק את שלוש השכבות העליונות: אפיתליום, שכבת באומן והסטרומה. ניתוח זה נחשב ליעיל יותר מאשר השתלת קרנית מלאה (Penetrating Keratoplasty= PKP), מאחר שקטן הסיכוי לדחיית השתל ולזיהומים נילווים. ניתוח השתלת קרנית מלאה בחולים עם קרטוקונוס מבוצע כאשר יש צלקות עמוקות בקרנית.

Corneal Collagen Crosslinking (CXL): טיפול זה הינו חדש והתפתח בעשור האחרון. בטיפול מוחדר אל תוך הקרנית חומר ריבופלבין, שתחת השפעת קרני UVA, גורם לחיבור מחדש של סיבי הקולגן של הקרנית ובכך מקשיח אותה ואמור למנוע את התקדמות המחלה. יעילותו הטיפול הוכחה במרבית המקרים בעצירת המחלה ולא בנסיגתה. טיפול זה מוצע לחולים המראים דינמיקה והתקדמות של המחלה. התקווה שטיפול זה יפחית במידה רבה את הצורך בהשתלת קרנית.