גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
הצטרף-לתורמים תרום-לנו
עמותת לראות

עדכון- הטיפול בניוון מקולרי גילי (AMD)

עדכון- הטיפול בניוון מקולרי גילי (AMD)

 

ד"ר אייל כהן, רופא במחלקת עיניים במרכז הרפואי תל אביב

פרופ' ענת לבנשטיין, מנהלת מחלקת עיניים במרכז הרפואי תל אביב

 

ניוון מקולרי גילי (נמ"ג, Age-related macular degeneration, AMD) מהווה את הגורם העיקרי לאובדן ראיה חמור ועיוורון באנשים מעל גיל 50 בעולם המערבי, מחלה זו פוגעת בחלק המרכזי של הרשתית – המקולה, האחראית על היכולת לראות פרטים בנהיגה, בקריאה, בזיהוי פנים ובכל ראייה מדויקת, למחלה זו ישנן שתי צורות:

הצורה היבשה (non neovascular) הינה הצורה השכיחה יותר של המחלה ומהווה כ 85-90% מכלל הסובלים מניוון מקולרי גילי, צורה זו לרוב מופיעה בשלבים המוקדמים של המחלה ומתאפיינת בהצטברות משקעים צהובים ברשתית הנקראים דרוזן (drusen) , משקעים אלו הינם תוצרי פסולת ששוקעים ברשתית ויוצרים רדיקלים חופשיים ובכך פוגעים בתפקוד התקין של הרשתית, לרוב בצורה זו הירידה בראייה הינה קלה אם בכלל, יש לציין כי לעיתים קיים אובדן ראיה משמעותי גם בצורה זו במידה והתפתחה אטרופיה ניכרת של הרשתית המרכזית. שני מחקרים גדולים (AREDS;2001) וזה שהגיע שעקבותיו (AREDS2;2013) הוכיחו כי תוספי מזון המכילים אנטיאוקסידנטים ומולטיויטמינים יכולים להאט את התקדמות המחלה מהצורה היבשה לצורה הרטובה בכ- 25%, אך אף אחד מהם לא הוכיח כי צריכת תוספי מזון ביכולתה למנוע את הופעת המחלה בעיניים בריאות. עד כה לצורה היבשה של המחלה טרם קיימים טיפולים מאושרים, אם כי מספר טיפולים נמצאים כעת בשלב של מחקרים קליניים. המחקר המתקדם ביותר הוא המחקר הבודק את השפעת למפליזומב (Lampalizumab) על התקדמות המחלה, תוצאות ראשוניות הראו יעילות בעיכוב התקדמות המחלה היבשה ותרופה זו נמצאת כעת במחקר פאזה שלישית והתוצאותיו צפויות להתפרסם בשנים הקרובות.    

הצורה השניה של המחלה הינה הצורה הרטובה (neovascular) המתבטאת בצמיחת כלי דם לא תקינים ברשתית או מתחת לה, לאור היותם לא תקינים נוזל או דם דולפים דרך דפנותיהם וגורמים לנזק לתאי הרשתית ובכך לאובדן ראיה מרכזי, הצורה הרטובה אחראית לכ – 90% מהמקרים של אובדן ראייה חמור ממחלה זו. מספר טיפולים מוצעים כיום לצורה הרטובה של המחלה וברובם מהווים נוגדי צמיחת כלי דם - נוגדי VEGF (vascular endothelial growth factor) תפקידם של טיפולים אלו הוא עיכוב תהליך צמיחת כלי דם (אנגיוגנזה) והקטנת החדירות המוגברת של כלי דם אלה.  

הטיפולים המוצעים קיום מקבוצת טיפול זו הם בבציזומב (Bevacizumab), רניביזומב (Ranibizumab), אפליברספט (Aflibercept) הניתנים כולם בזריקה תוך עינית.

בבציזומב (אבסטין) הינו נוגדן אשר מעכב את חלבון ה VEGF ומונע היווצרות כלי דם לא תקינים. טיפול זה פותח כטיפול בסרטן גרורתי אולם בהמשך נמצא כיעיל גם בטיפול בניוון הרשתית הקשור לגיל. טיפול זה לא אושר לשימוש רשמי במחלות עיניים, אך עקב מחירו הזול יחסית וזמינותו הקלה הוא נמצא בשימוש נרחב בארץ ובעולם כטיפול במחלות עיניים במסגרת אישורים מיוחדים של טיפול מחוץ התוויה (off label).

רניביזומב (לוסנטיס) הינו נוגדן מונוקלונלי הומני רקמביננטי אשר נקשר לחלבון ה VEGF ובכך מונע הפעלה של הקולטן ע"י חלבון זה. טיפול זה אושר כטיפול במחלה בשנת 2006 ע"י מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לאחר פריצת דרך מרשימה בה הוכחה יעילותו כטיפול במחלה בשני מחקרים קלינים גדולים (MARINA,ANCHOR), במחקרים אלו טיפול זה הראה כי 95% מהמטופלים הציגו התייצבות או שיפור בראיה תחת הטיפול, כאשר סביב 40% מהמטופלים הראו שיפור משמעותי בראיה של 3 שורות ומעלה בטיפול בזריקות אחת לחודש.

אפליברספט (אייליאה) כמו לוסנטיס, תפקידה לעכב את חלבון ה VEGF ובכך למנוע צמיחת כלי דם לא תקינים. אייליאה קיבלה את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2011 לאחר שנמצאה יעילה כטיפול במחלה בשני מחקרים גדולים (VIEW 1,VIEW2), במחקרים אלו התרופה הושוותה ללוסנטיס ונמצאה יעילות דומה בין שתי התרופות. מחקרים אלה גם הוכיחו לגבי אייליאה שניתן לרווח את תדירות הזריקות אחת לחודשיים ולהשיג תוצאות דומות לאלו המושגות בטיפול חודשי בלוסנטיס

 

לסיכום, ניוון מקולרי גילי הוא הסיבה השכיחה לאובדן ראייה חמור בקרב האוכלוסיה המבוגרת, מעקב וטיפול מניעתי הינם אבני היסוד החשובים ביותר במניעת התקדמות המחלה בשלבים המוקדמים, כמו כן כיום הטיפולים המוצעים לטיפול בצורה הרטובה של המחלה מאפשרים שמירה ואף שיפור בראיה.

 

 

תמונת OCT מקולרי של מטופל עם AMD רטוב, ניתן לראות נוזל תת רשתי

 

 

לאחר זריקת אבסטין לחלל הזגוגית הנוזל התת רשתי נספג