גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
הצטרף-לתורמים תרום-לנו
עמותת לראות

הדמעות יורדות מעצמן

 

 

ד“ר אריה נמט, הדמעות יורדות מעצמן
מומחה לרפואת עיניים ומנתח
מנהל שירות אוקולופלסטיקה,
בית חולים מאיר, כפר סבא
מרצה בכיר, בית הספר
לרפואה, אוניברסיטת תל אביב
דמעת שאינה רצונית היא תופעה שכיחה למדי, בעיקר
בקרב נשים, מטרידה ומאד לא נעימה.
בהפרעה זו סובל המטופל מרטיבות בעין שעשויה לגרום
להפרעות ראיה, טשטוש, דלקות, צריבה, זיהום דרכי
דמעות חוסר נוחות וצורך בשימוש כל הזמן בטישו לניגוב
העין, אי נעימות חברתית ועוד.
אין דרך להגיע לאבחנה טובה מבלי בדיקה יסודית של
כל הגורמים הללו. בדיקה זו נעשית באופן הטוב ביותר
ע“י מומחה לאוקולופלסטיקה.
דמעת יכולה להיות מולדת או נרכשת. כאן תתואר הדמעת
הנרכשת. )זו המופיעה אצל מבוגרים(
הדמעות נוצרות במספר בלוטות באיזור העפעף העליון
ובצד החיצוני עליון של העין, וכן מבלוטות רירית וחלב
בלחמית ובשולי העפעפיים הן מופרשות בחלק הפנימי של
העין דרך 2 פתחים זעירים )קוטר 0.2 מ“מ( אל צינוריות
עדינות בעפעף העליון והתחתון המתחברים לשק ניקוז.
הדמעות מתרוקנות לתוך חלל האף דרך צינור ניקוז
הדמעות , ומשם דרך שסתום קטן לקיר החיצוני של האף.
מדובר על מערכת מורכבת ולא פשוטה אשר בפגיעה בכל
אחד מהמרכיבים, עלול להווצר תהליך פתולוגי- דהיינו-
חסר בדמעות בריאות )שתוצאתו- יובש(, או חסימת דרכי
דמעות)שתוצאתו- דמעת יתר, והפרשות רבות(.
באופן כללי ניתן לחלק את הסיבות לדמעת יתר לשתי
קבוצות: הפרעה בניקוז הדמעות, או ייצור יתר שלהן.
ייצור יתר:
באופן די מפתיע, דווקא יובש- דהיינו חוסר באחד ממרכיבי
הדמעות, היא סיבה שכיחה מאד לדמעת! הכיצד? במקרי
יובש, ישנה תשדורת עצבית למח כי העין יבשה, והדבר
גורם להפרשת יתר של דמעות. דמעות אלו אמנם מלחלחות
את העין, אך הדבר נעשה במעין שטף של דמעות, לעיתים
צורבות עם צורך לעיתים תכופות לנגב את זרם הדמעות.
סיבות שכיחות אחרות לייצור יתר של דמעות כולל גירוי
של העין: למשל: דלקת אלרגית , ויראלית או גוף זר.
הפרעת ניקוז של דרכי הדמעות:
תחילה יש לבדוק אם הדמעות מגיעות לפתח הניקוז )החלק
הפנימי של העין(. לצורך כך קיים מעין מרזב המוליך את
הדמעות לאיזור אגן הניקוז. המרזב הוא למעשה העפעף
התחתון. כאשר העפעף אינו מונח בזוית נכונה, הדמעות
אינן מגיעות לאגן הניקוז, ואז יש צורך בטיפול לתיקון
העפעף על ידי חיזוקו ויצירת זוית נכונה של הזרימה.
במקרים אחרים- הדמעות מגיעות לאגן הניקוז, אך
שם קיימת חסימה בפתח: בבדיקה פשוטה ניתן לראות
אם החסימה מקורה בפתחי הפונקטום- אותם פתחים
קטנטנים בשולי העפעף הפנימי. במקרים אלו פעולה
מרפאתית פשוטה של הרחבת הפתחים, הנמשכת כ 5
דקות, תפתור את הבעיה.
כאשר לפי הבדיקה מקור החסימה עמוק יותר- בשק
או תעלת הדמעות, התהליך מורכב יותר. מדובר על
תופעה מטרידה עם דמעת קבועה לעיתים רק בנוכחות
רוח או קור, ולעיתים באופן קבוע. התופעה שכיחה יותר
בנשים. הסיבות האפשריות להווצרותה הינן- חבלה,
מחלת סינוסים, פוליפים באף, דלקות , זיהומים, ובאופן
נדיר- גידולים. לעיתים מופיעה הפרשה מוגלתית- צהובה
או ירוקה המעידה על התארגנות של חיידקים באיזור
אגן הניקוז של הדמעות. )שאינו פעיל(. הטיפול המיידי
לדלקות הינו ע“י מתן טיפות אנטיביוטיות מקומיות.
לעיתים מופיעה דלקת זיהומית של שק הדמעות עם אודם
כאבים והפרשה מוגלתית, ואז יש צורך במתן אנטיביוטיקה
דרך הפה.
הטיפול הקבוע לחסימה זו היא ע“י ניתוח ה DCR- בו
נעשה מעקף של דרכי הדמעות אל האף.
מטרת הניתוח הינה יצירת מעקף לניקוז הדמעות אל רירית
האף דרך חלון עצם. קיימות כיום שתי טכניקות עיקריות:
באחת נעשה הניתוח דרך חתך עור בצד אף )ניתוח חיצוני(,
ובשניה- דרך חלל האף )ניתוח אנדוסקופי(.
32